הרב משה בלום

ראש כולל לשעבר בוורשה (תשע”ד-תשע”ז)
כיום ראש מחלקת אנגלית במכון התורה והארץ ומרצה בענייני מצוות התלויות בארץ

 .
.

לקראת ט”ו בשבט – מצוות התלויות בארץ

דבר תורה זה נכתב בשיתוף עם מכון התורה והארץט”ו בשבט, ראש השנה לאילן, מוזכר במשנה הראשונה במסכת ראש השנה. יום זה מסמל את הקשר לארץ ישראל ומצוותיה. מבחינה הלכתית ט”ו בשבט הוא החיתוך בין שנות האילן לעניין מעשר. כל הפירות שחנטו לפני ט”ו בשבט נחשבים עדיין לשנה השנייה לעניין תרומות ומעשרות וחייבים במעשר שני, וכל הפירות שחנטו לאחר ט”ו בשבט נחשבים לשנה שלישית וחייבים במעשר עני.

לפי ספר החינוך, מצוות התלויות בארץ כוללות יותר מ-45 מצוות, ומתחלקות באופן עקרוני לשני סוגים: מצוות שקשורות לקדושת הארץ ובאות לידי ביטוי בעזרה לעני וערבות הדדית (כמו מעשר עני, שביעית, לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות, מעשר ראשון) ומצוות שמבטאות את הקשר לקדושת ירושלים, לקדושת הכהונה ולמקדש (כמו תרומה, תרומת מעשר, מעשר שני, ביכורים, הפרשת חלה, נטע רבעי, ערלה, חדש, כלאי זרעים וכלאי אילן).

מצוות התלויות בארץ, כשמן כן הן – נוהגות באופן כללי רק בארץ ישראל, ולאורך הגלות כמעט ונשתכחו. כשעם ישראל שב לארצו, החלו הפוסקים לדון כיצד יש לקיים בפועל את המצוות הללו.
תלמידו של הגר”א, ר’ ישראל משקלוב שעלה לצפת בשנת תקס”ט (1809) כתב את הספר “פאת השולחן”, שמנסה להדריך כיצד לקיים חקלאות יהודית ע”פ התורה בארץ ישראל.

מכון התורה והארץ, הוקם בתשמ”ו (1986) בגוש קטיף, וממשיך את האתגר של ר’ ישראל משקלוב, לתת מענה הן לחקלאים ורבנים, והן לאנשים פרטיים. לצורך מענה הלכתי זה, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם עולם החקלאות, כולל עם ההתפתחויות המהירות שלו, בד בבד עם ידע מעמיק בחלקים נרחבים של התורה, שרוב הלומדים ואף הרבה מהרבנים לא מתעמקים בהם.
סדר זרעים כולו (למעט מסכת ברכות) עוסק במצוות התלויות בארץ, אולם לא נכתבה עליו גמרא בבבל. המעיינים צריכים ללמוד את הסוגיות דרך הירושלמי, שכידוע הוא קשה מאוד להבנה. ישנם הלכות בהם לא נכתב כלל שולחן ערוך. גם המיעוט היחסי של הפוסקים לאורך הדורות שעסקו בסוגיות אלו, מקשה על הפוסקים בדורנו ומצריך התמחות בנושאים הלכתיים אלו.
 
כל מי שיש לו גינה בבית בארץ ישראל, זוכה לעסוק בנושאים הלכתיים רבים, ונמנה כמה מהם:
1. כלאי זרעים: איסור של זריעת מיני צמחים שונים בסמיכות זה לזה, וההרחקות המינימליות ע”מ לא לעבור על איסור כלאיים. יש הבדל בין סוגי צמחים שונים (דגנים, ירקות, קטניות).

2. כלאי אילן: חלק מהעצים שלנו היום הם מורכבים בצורה אסורה, ולרוב הדעות יש איסור לשתול עץ זה וכן להשקותו ולקיימו. אדם צריך ללמוד איזה עצים מורכבים באיסור, איזה מורכבים לעיתים בהיתר ולעיתים באיסור שלגביהם צריך לברר על מה הורכב העץ שרכשנו, איזה עצים תמיד מורכבים בהיתר ואיזה כלל לא מורכבים.

3. תרומות ומעשרות: אין דבר משמח יותר מאשר לקטוף את הפירות מהעץ שלי בגינה ולאוכלם, לאחר הפרשת תרומות ומעשרות עם ברכה. זכור לי שקרוב משפחתי הגיע מארצות הברית לבקר את הורי שגרים ביישוב. אבא שלי הזמין אותו לגינה, הוא קטף ענבים מהגפן, והפריש יחד עם אבי תרומות ומעשרות, עם ברכה. קרוב משפחתי מאוד התרגש, כיוון שזו פעם ראשונה בה הוא זכה לקיים את ברכת ומצוות הפרשת תרומות ומעשרות, וכן שמדאורייתא תרו”מ נוהגות דווקא בדגן, תירוש (ענבים) ויצהר (זית)!  

4. הלכות ערלה: מניין שנות ערלה הוא דבר לא כל-כך פשוט, כיוון שלעיתים הגיל ההלכתי של העץ לעניין עורלה יהיה שונה מהגיל הבוטני של העץ. לרוב כאשר קונים עץ במשתלה ונוטעים אותו בבית, צריך להתחיל לספור את שנות הערלה מחדש, אלא אם כן נשמרו מספר תנאים הלכתיים במשתלה.

לצערנו, בהיעדר בית מקדש, ובגלל סיבות נוספות, לא כל המצוות התלויות בארץ יכולות להתממש בצורתן המלאה. בינתיים, אנחנו משתדלים לשמור אותן לפחות בצורה בסיסית, ולשמור את המצוות שכן ניתנות למימוש גם היום, בשמחה ומתוך הכרת הטוב לקב”ה.
מכון התורה והארץ הוא מכון למחקר יישומי של מצוות התלויות בארץ שהוקם לפני יותר מ-30 שנה בגוש קטיף, ומורכב מרבנים ואגרונומים, הפועלים יחד לחיבור ההלכה, המדע והחקלאות.

לאחרונה, פתח המכון מחלקה לאנגלית, על מנת לתת מענה לציבור דובר האנגלית שחי בישראל או בחוץ לארץ.
המחלקה עובדת על תרגום חומרים הלכתיים לאנגלית והפצתם באתר האינטרנט, הרצאות לדוברי אנגלית בנושא מצוות התלויות בארץ, מענה לשאלות הלכתיות, פרסומים שונים באנגלית, ועוד. 

לפרטים, אפשר לפנות למכון התורה והארץ:
machon@toraland.org.il  
972-8-684-7325+