הפצת ידע

"תקשורת ארגונית" מוגדרת על-פי סמואל (1996) כמערכת המזרימה מידע תכליתי בין הרכיבים השונים של הארגון, באמצעות המשתתפים בו, וביניהם לבין סביבתו. זוהי מערכת רשמית, ממוסדת וקבועה המקשרת בין כל מרכיבי הארגון, ומטפלת בעיקר בהזרמת מידע הדרוש לארגון כדי לבצע משימות. נוסף למערכת התקשורת הארגונית הרשמית והממוסדת, מתקיימים בכל ארגון גם חילופי מידע לא-רשמיים. מידע זה כולל ידיעות, שמועות, דעות והערכות של חברי הארגון בנושאים שונים. זרימת המידע היא בעיה בסיסית כמעט בכל ארגון, הבעיה מחמירה ככל שהארגון גדול, מגוון, מפוצל ומסועף יותר במבנהו, בתפקודו ובפריסתו הגיאוגרפית.   ("הפצת מידע בארגון", משה מור ורויטל רוזנברג, אוניברסיטת חיפה).  חילוף והעברת מידע וידע,  מתבצע בין כל שני בני אדם. ננסה ללמוד מעט על הנושא מתוך פרשתנו, ואף לקשרו למהותו של חג החנוכה, אותו אנו חוגגים בימים אלו.

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ:      (בראשית פרק מ"ב פסוק א')

אנו עוסקים בימים קשים.  תקופה של רעב הפוקד את המזרח התיכון.  גם יושבי הארץ סבלו מהמשבר עד מאוד.  אמנם, משפחתו של יעקב אבינו "חיה מהרזרבות" שצברה לעצמה ולא הגיעה עד כדי פת לחם, ובכל אופן, יעקב מבקש מבניו לא להיראות בפני השכנים כאנשים שְׂבֵעִים, כדי "לא לנקר את העיניים", ולכן דרש מהם ללכת למקור המזון באותה עת.  כזכור, שליט מצרים, הלוא הוא יוסף, אגר מזון עצום במשך שנים רבות, לקראת השנים הקשות. ועתה, נחלי אדם זורמים לכיוון מצרים כדי להשביע את רעבונם.

וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת:     (שם, פסוק ב')

חכמים מצאו רמז דק במשפט זה של יעקב לשנים הארוכות המחכות לעם ישראל בגלות מצרים.  המילה רְדוּ בגימטריא שווה מאתיים ועשר, בדיוק כמספר השנים בהם עתיד עם ישראל לשהות במצרים.  לאחר ציווי של יעקב, ירדו עשרה מבניו מצרימה. יעקב היה מודע לסכנות האורבות במסע מעין זה, ולאור הכלל כי "השטן מקטרג בשעת סכנה", החליט להשאיר את צעיר הבנים, בנימין, תחת חסותו.

הבנים יצאו ל"מסע קניות" זה, ועם כניסתם למצרים כל אחד נכנס דרך שער אחר, כדי שלא תשלוט עין הרע על האחים ה"גיבורים והחסונים". לאחר מכן, כולם כנראה התכנסו ל"מתחם הקניות".    

וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה: (שם, פסוק ו')

השמועה על בואם של "היהודים החסונים מארץ ישראל" עשתה לה כנפיים, והגיעה עד לאוזנו הכרויה של יוסף השליט [אשר בסתר ליבו חיכה לרגע זה, בו חלומו משכבר הימים יתגשם].  האם השליט הכול יכול עסק ב"קטנות"? האם הוא תפקד כאחד הזָבָּנִים המוכרים את הסחורה?   סביר להניח שהוא ניהל את מערך המכירות, ועל פיו יישק כל דבר: הואהַשַּׁלִּיט והוא הַמַּשְׁבִּיר [שבר לשון מכירה]. חכמינו לומדים מכך הנהגה מעניינת מאוד:

.. אמר רבי שמעון חסידא: כל המונע הלכה מפי תלמיד, אפילו עובָּרִין שבמעי אמו מקללין אותו… ואם לִמְדו מה שכרו? אמר רבא אמר רב ששת: זוכה לברכות כיוסף, שנאמר (משלי י"א): וּבְרָכָה לְרֹאש מַשְׁבִּיר, ואין משביר אלא יוסף, שנאמר (בראשית מ"ב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ                                                           (סנהדרין דף צ"א עמוד ב' – צ"ב עמוד א')

המימרא הזאת עוסקת בהעברת מידע בין מורה לתלמידו. מורה המונע מידע מהתלמיד, הריהו "מקולל", ולעומתו, מורה המלמד את "כל מה שהוא יודע", לא חוסך ידע, השכלה, מיומנויות וחינוך למידות ודרך טובה – זוכה לברכות כפי שיוסף זכה. יוסף הוא המשביר, המוכר, הנותן ללא חשש, מעביר את כל מה שיש לו לגורמים אחרים, ולכן זכה לברכה.  התלמוד משווה בין יוסף המשלים את חסרונות הגוף, למורה המשלים את חסרונות הנפש (רעיון של בעל "תורה תמימה" על הפסוק). אדם החש כל הזמן כי הידע הוא אחד מנכסיו, אך "אין בעיה" להעביר  וללמדו לאחרים, מקרין כלפי חוץ, נותן ללא מעצור –  הוא אדם הראוי להתברך.

באווירת ימי חנוכה ניתן לומר שזוהי בעצם המשמעות הפנימית של החג.  חג האורים, חג של "פרסום הנס", חג של הוצאה והקרנה החוצה של כל הדברים הטובים שיש לנו. אין אנו מסתירים מאומה. חג שבו אנו מדליקים נרות, כלפי הציבור הנמצא מחוץ לבית, כדי לפרסם את הנס,  וללמד את כל העולם מהי כוחה של אמונה.

מהו המסר ?

ויקיפדיה, האנציקלופדיה האינטרנטית, הינה דוגמא מצוינת לכלי טכני להעברת מידע כלפי כל העולם כולו. כל אחד יכול ומוזמן להוסיף ערכים חדשים, או לעדכן ערכים ישנים בידע שהוא צבר במשך השנים.  

כשם שישנה מצווה להשלים לעני את מחסורו הפיזי: פתיחת היד והעברת הנכסים אליו,  כך יש מצווה שאינה נופלת בחשיבותה להקרין ידע ומטען פנימי ורוחני כלפי סובבים אותנו, ובעיקר לתלמידנו ובני משפחתנו האהובים.

תגובות יתקבלו בשמחה: rafi.zeberger@gmail.com