אלי ליפשיץ
שליח לשעבר בוושינגטון (תשס”ד)
כיום סגן קונסול כללי בקונסוליה הישראלית בגואנגז’ו, סין


בשבוע שעבר, בפרשת מקץ, פרעה, לאחר פתרון חלומותיו, מחפש, בעצת יוסף, ‘איש נבון וחכם’ להשית על מצרים לקראת שבע שנות השבע ושנות הרעב העתידים לבוא בעקבתם. איזה סוג של אדם פרעה מחפש? יש לו חרטומים, ויוסף כבר פתר את חלומותיו כך שלא נראה שהוא מבקש עוד איש דת חכם או יועץ פוליטי.

בספרו ‘ותישאני רוח’, הרב שבתאי סבתו סובר כי פרעה בעצם מחפש מנכ”ל. מנכ”ל המשרד לענייני שובע ורעב. אדם בעל יכולות ניהול וארגון שיוכל ליישם מדיניות כלכלית מדודה ונבונה בשטחה הענק של האימפריה המצרית לקראת שנות הרעב ההולכות וקרבות. פרעה רואה ביוסף איש כזה בעקבות מסקנותיו מהחלומות שהוא פתר – “אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך”. ואכן, בסוף פרשתנו אנחנו רואים את יכולות הניהול והארגון של יוסף המׇלאׅים את שטחה של מצרים, הופך את החקלאים לשכירים של פרעה ומציל את מצרים מחרפת רעב.

למפרע התברר שזו היתה בחירה טובה – יוסף כנראה היה מנהל די מוצלח. אך ייתכן ולא רק במשרד לענייני שובע ורעב.

פרשת ויגש מסתמנת כקו פרשת המים בתוכנית האלוקית שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. מן העבר האחד אנחנו נחשפים לסיומו של תהליך הגעת בניו של אברהם אבינו למצב של ‘גר יהיה זרעך בארץ לא להם’, מן הצד השני אנחנו גם מגלים את הנחת התשתית לשהייה של עם ישראל בגלות. הכרות בין פרעה ליעקב ובניו, מציאת תעסוקה למשפחת בני יעקב, ולבסוף התמקמות בארץ גושן והכנות לשהייה ארוכת טווח.

בדומה להכנות לקראת שנות הרעב, גם בתהליך זה של גיבוש העם, ירידה למצרים והכנה לקראת שנות הגלות נראה שהקב”ה מחפש מישהו שינהל ויארגן את עם ישראל לקראת הבאות. מעין מנכ”ל משרד לענייני גלות וגאולה.

לאחר היוודע יוסף אל אחיו, יוסף מתכנן מהלך שלם של מעבר משפחת יעקב למצרים. זהו לא מעבר של מה בכך, אלא הכנה שיטתית של שהייה במצרים וניסיון להגיע לנתוני הפתיחה הטובים ביותר לקראת שנות הגלות. יוסף גורם לכך שפרעה יצווה עליו לשלוח עגלות ולהביא את אביו ואת משפחות אחיו. יוסף מתדרך את אחיו ביחס לרגישות של פרעה ושל אנשי מצרים כלפי רועי צאן ואנשי מקנה ויוסף אף משכנע את פרעה שכדאי לו להושיב את בני ישראל במיטב הארץ, בארץ גושן.

בדרשות חז”ל אנו מכירים את משיח בן יוסף כמנהיג הבונה את התשתיות הפיזיות והגשמיות לקראת בואו של משיח בן דוד והגאולה השלמה. הקב”ה וודאי יכל לארגן את כל הדברים הנצרכים עבור עם ישראל גם בלי ההשתדלות והמעשים של יוסף הצדיק אך נראה שהקב”ה לא רוצה שאנו נשב בחיבוק ידיים ונצפה מהצד על איך הקב”ה יודע לנהל את המהלכים, אלא מבקש מאיתנו מנכ”ל, ניהול שלנו, פעילות שלנו, שנהיה שותפים למהלך.

עם זאת, ההכנות של יוסף לקראת השתקעות העתידית של עם ישראל בגלות מצרים הם לא תחום האחריות הבלעדית של המנכ”ל לענייני גלות וגאולה, הוא אחראי גם על תחושות העבר.

לאחר מות יעקב, אחי יוסף חוששים מתגובתו הקשה בעקבות השלכתו לבור ומכירתו למצרים. לבטח האחים חושבים שאילו היו מתנהגים אחרת כל זה לא היה קורה ובני ישראל לא היו מגיעים למצרים, והגלות הייתה נחסכת. ופה מגיעה תפקידו השני של המנכ”ל, היצמדות לתוכנית העל, לתוכנית הא-לוקית.

“ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-לוקים לפניכם” (בראשית מ”‘ה, ה’). “ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-לוקים” (שם, ח’)

התוכנית האלוקית ידועה ונמסרה מראש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, לבניו אחריו, ואף לנו בכל דוד ודור. הבחירה שלנו היא האם אנחנו צופים פסיביים בתוכנית זו ומחכים לראות איך היא תתפתח מבלי שניקח בה חלק או שאנחנו לוקחים חלק פעיל בתוכנית, מנסים להשתדל ולעזור לתוכנית האלוקית להתקיים בצורה המיטבית ובתנאים הכי טובים כפי שאנו מבינים את רצון ה’.

תפקידו של יוסף הצדיק, של משיח בן יוסף ושל כולנו הוא לא להיות צופה מהצד אלא שחקן פעיל בתוכנית האלוקית הגדולה של תיקון עולם וגאולה שלמה. שבת שלום.

לתגובות: elilip@gmail.com