אנחנו והם בחגים הלאומיים

הרב בעז גנוט
לשעבר ראש בימ”ד בסנט לואיס
לשעבר מנכ“ל תורה מציון
כיום מנהל אגף הנישואין ב”ארגון רבני צהר”

יש משהו בסדר הימים של החגים הלאומיים שלנו שלא מסתדר לי. המעבר הרגשי מיום השואה ויום הזכרון אל עבר שמחת יום העצמאות הוא מעבר לא פשוט. ובכל זאת בכל שנה אני מוצא את עצמי בימים שלאחר התהליך הזה ממשיך הלאה.
גם בפרשת השבוע שלנו יש מעבר וחוויה דומה. לאחר אזכור חד וקצר של האירוע הטרגי בו נהרגו שני בני אהרון הכהן בשיאו של יום חנוכת המשכן ממשיכה התורה את שגרת “העשייה” ומצווה אותנו דיני יום הכיפורים, הלכות שחיטה, איסורי עריות וכן הלאה.
הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה”משך חכמה”, מציע פרשנות נרחבת לפתיחה של הפרשה שלנו, שבה לדעתי, נמצא מענה לדברים. תוקף דבריו הוא שאת המרכיבים השונים בעולמנו ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:

1. דברים שאני משפיע עליהם.
2. דברים שאני גם משפיע עליהם וגם מושפע מהם.
3. דברים שאני מושפע מהם.

כך למשל אפשר להבין את חלוקת הזמנים שלנו:

1. ימי החול הם ימי המעשה בו האדם פועל.
2. השבת משפיעה עלינו שפע בכל השבוע אבל יש בה גם את העקרון של “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת”.
3. יום הכיפורים שבו מתבטלת העשייה של האדם לחלוטין.

וכך הוא הולך ומדגים את העקרון הזה בתחומים נוספים, ואחד מהם הוא משמעות חיי האדם עבור הסביבה שלו.

1. אנשים שמשפיעים על אחרים מבלי להיות מושפעים כלל.
2. אנשים שיש אינטראקציה דו כיוונית עם הסביבה וממילא הם גם משפיעים וגם מושפעים.
3. אנשים שהם רק מושפעים מן הסביבה ולא יכולים או לא פועלים להשפיע עליה.

אני מניח שכל אחד יכול למצוא את עצמו באחד הקטגוריות, ובתחומים שונים בחייו בקטגוריות שונות. אבל אני דוקא מצאתי בחלוקה הזאת הסבר לתהליך שעובר עלינו בשבועיים האחרונים.
יום השואה מכיל משמעויות רבות לאנשים שונים. אחד הדברים שעולים וצפים הוא תחושת חוסר האונים מול רשע כל כך נורא. על אף גילויי הגבורה הרבים שאנו שומעים עליהם, הן בהתנגדות לנאצים והן בהיצמדות לחיים, עדיין החוויה הכוללת היא של מושפעים והרבה פחות, אם בכלל, משפיעים.
גם ליום הזכרון יש פנים רבות. אחד מהם הוא משמעות המוות של אלו שאינם איתנו. אנו לא יכולים לתקשר איתם, לחבק אותם או למשוך אותם אלינו. אנו חיים לאור הזכרון שלהם, ובמובנים רבים הם משפיעים עלינו מבלי שאנו יכולים להשפיע עליהם.
יום העצמאות הוא המקום בו אנו חוגגים את הקטגוריה הרחבה של המשפיעים והמושפעים. החיים במדינת ישראל מאפשרים לנו לפעול ומחייבים אותנו להיות בשיח עם הסביבה. התמורות שעוברות על החברה הישראלית מציעות הזדמנויות רבות לקדם ולהשפיע אבל תובעות הקשבה והכלה של האחר.
המפגש המקדים עם קטגוריית המושפעים בלבד (יום השואה) ועם קטגוריית המשפיעים בלבד (יום הזכרון) הוא חוויה שמעצבת את הקטגוריה הרחבה ביותר, זאת שבה אנו גם משפיעים וגם מושפעים (יום העצמאות). דווקא זה שאנו ממשיכים הלאה עשוי ללמד על כך שהפנמנו את משמעות הימים ואנו מבקשים ליישם את המשמעות הזאת בחיים.