איך קוראים בלשונם של חכמינו, לאדם המשרת אשר נותן שירות לאנשים אחרים? איך מכנים את איש התחזוקה והעוסק במנהלה של בית ספר או בית כנסת? התשובה לשתי השאלות זהה : שמש. עד לא לפני הרבה שנים, היה בכל בית ספר או בכל בית כנסת, אדם מיוחד המכונה שמש, אשר דאג לכל מחסור. כסא או שולחן שבור – פנו לשמש, חסר משהו בשירותים – ביקשו מן השמש, לצלם מבחנים או עבודות בבית הספר – הוטל על השמש, וכן הלאה וכן הלאה. מידי פעם הטילו עליו “מטלות מיוחדות”, אשר גיוונו את ”חיו הציבוריים”, כמו למשל: “האיש המעורר לסליחות”. הוא היה עובר ברחובה של העיר, באשמורת האחרונה של לילי אלול ועשרת ימי תשובה, קורא בקול גדול ”ס ל י ח ו ת”, במטרה להעיר את האנשים, כדי להשכים ולומר את תפילת סליחות הנאמרת בשעות הבקר המוקדמות בתקופה זו. כיום, חלו שינויים ו”שידרוגים” במעמדם של השמשים. בבתי ספר, התפקיד עדיין קיים, אך ”מעדנים” את שמו, ומכנים אותו ”אב בית”. בבתי כנסיות רבים, השמש הפך להיות גבאי מן המניין, שבין היתר מטפל גם בעבודות תחזוקה וכדו’. גם בבית המקדש היו ”שמשים”. הלוא המה הלויים אשר שרתו כשומרים, משוררים, או כנושאי כלים של הכוהנים. במאמר זה ניחשף מעט לאוכלוסיה זו.
וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם (במדבר, פרק ח’ פסוק כ”ו)
פסוק זה, החותם את פרשית הלווים, לא מהסס לכנות את הלויים ”שרתים” או ”משרתים”. הם אכן ”נושאי הכלים” של אחיהם הכוהנים, העובדים את עבודות המקדש. הפסוקים הקודמים מתארים את חנוכת עבודתם של הלווים אשר ממשיכה באופן ישיר את תיאור חנוכה הנשיאים המתוארת בהרחבה בפרשת נשא הקודמת. חנוכת הלווים כוללת הזאת [שפיכת] ”מי חטאת” [עשוי מאפר פרה אדומה], העברת תער על בשרם ובהקרבת “קרבנות היום המיוחד”. נתמקד באותם קרבנות.
וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת (שם פסוק ח’)
שני קרבנות פרים הוקרבו לכבוד האירוע. האחד עולה והשני חטאת. בדרך כלל, קרבן עולה מוקרב ”כליל לה” [ניקרב כמעט כולו על המזבח, מלבד העור של הבהמה], ואילו החטאת נאכלת לכוהנים, מלבד החלקים אשר מועלים להקרבה על המזבח [אלו החלקים הפנימיים המכונים בלשון חכמים ”אימורים”]. “נעיף מבט” ארבעה פסוקים מאוחר יותר, בתיאור פעולת הסמיכה [פרישת ידיים על הקרבן] של הלויים על הקרבנות, וניווכח שישנה חזרה על עיקרי הדברים:
וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַה’ לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם (שם פסוק י”ב)
הגמרא מנסה בכל כוחה ליישב את הכפילות מצד אחד, והסתירה מצד שני בין שני הפסוקים (פעם קרבן עולה קודם לקרבן חטאת, ופעם שנייה חטאת קודמת לעולה) , וללמוד מכך לימוד מיוחד:
[ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן] ופר שני בן בקר תקח לחטאת; אם בא ללמד שהן שנים – הרי כבר נאמר (במדבר ח’ י”ב) [והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים] ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה [לה’ לכפר על הלוים], מה תלמוד לומר ‘ופר שני בן בקר תקח לחטאת’? שיכול, שיהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה – תלמוד לומר ‘ופר שני בן בקר תקח לחטאת’. אי פר שני – יכול תהא עולה קודמת לחטאת לכל מעשיה – תלמוד לומר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה! הא כיצד? דם חטאת קודמת לדם עולה, מפני שמרצה. איברי עולה [קודמים לאימורי חטאת מפני שהן כליל לאישים]: (מסכת זבחים דף פ”ט עמוד ב’ )ניסיון לימוד
פסוק מקור הלימוד
דחיית הלימוד
פסוק מקור הדחייה
1
ישנם שני קרבנות (מהמלה שני)
פר בן בקר…, ופר שני בן בקר
למדנו כבר
האחד חטאת ואת האחד עולה
2
חטאת קודמת לכל מעשה עולה
האחד חטאת ואת האחד עולה
למדנו הפוך
ופר שני בן בקר תקח לחטאת
(משמע שהעולה ניקרבת ראשונה)
2
עולה קודמת לחטאת לכל מעשיה
ופר שני בן בקר תקח לחטאת
למדנו הפוך
האחד חטאת ואת האחד עולה
מסקנה : מפרקים את הפעילות לתת פעילויות, ואז ניתן לחלק בין הדם הנזרק על המזבח, להקרבה חלקי הקרבן המועלים להקטרה [שריפה] על המזבח באופן הבא: נקדים את זריקת דם חטאת כיוון שלחטאת יש ”מעלה” על העולה שהיא מכפרת [זריקת הדם מהווה את ה”פעולה המכפרת”] , אך בהקרבה על המזבח, נקדים את אברי העולה, כיוון שבחלק המוקרב יש לעולה ”יתרון” [כולה (כמעט) נקרבת].
מהו המסר ?
אחד מהדרכים להתמודד עם מצבים מורכבים הוא ”לצאת מהקופסא”. אליעד כהן במאמרו ”חשיבה יצירתית”, מלמד אותנו טכניקות לביצוע הנ”ל. א) לחלק כל פעולה לחלוקות משנה [דוגמא: הליכה לסופֶּר, מורכבת מכתיבת רשימת קניות, לקיחת ארנק, יציאה מן הבית, מעבר בכביש וכן הלאה] ב) לחשוב על כל פעולת משנה, אם לא הייתי פועל ”בדרך הסטנדרטית” אלו “טעויות” הייתי יכול לבצע? ג) לחשוב על כל ”טעות שכזאת”, אלו יתרונות בכל אופן אפשר להפיק ממנה [בכל ”טעות” ישנם חסרונות, אך גם יתרונות]. ”הליכה בטעות” תוך לימוד יתרונותיה – היא היא היציאה מן הקופסא. נסו ותיווכחו, בהצלחה.
שבת שלום
תגובות ל: rafi.zeberger@gmail.com
