מחשב מסלול מחדש 
פרשת בחוקותי
חנוך שלו
שליח לשעבר במלבורן (תשע”ג-תשע”ד)
כיום מנהל פיתוח מערכות אלקטרואופטיות באלביט
“אם בחקותי תלכו”
הדא הוא דכתיב (תהלים קיט):
“חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך“.
אמר דוד: רבש”ע!
בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר:
למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך
והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות,
הדא הוא דכתיב: ואשיבה רגלי אל עדותיך.
(ויקרא רבה, ל”ה, א)
המדרש עסוק בשאלה איך הולכים בתוך החוקות.
דוד עסוק בשאלה למה WAZE לא לוקח אותו לעבודה.
ואני עסוק בשאלה – איך דאגתו של דוד עונה על שאלתו של המדרש.
על פניו, בפשט המדרש, חכמינו מפרשים את ההליכה בחוקות בתור state of mind מכוון עולם תורני.בפרשנות של המדרש את הפסוק בתהלים, עולם החוקות והליכה בו מנוגד ומתנגד לאורחות החיים הנורמטיביים ומהווה מסלול חלופי שאינו נפגש. יתרה מזאת, המדרש, בפרשנות זו, מתאר את סטייתו של דוד מהמסלול המתוכנן אל בתי הכנסיות ובתי המדרשות בתור אידיאל. כלומר, זהו הקיום האידיאלי של “בחקתי תלכו” – לא להגיע לעבודה.
אלא שהפשט הנ”ל אינו פשוט כלל. כיצד נאמר על דוד המלך, איש השילוב של שכל ורגש, של ימין החרב וימין הנבל, שסטייה מתוך העשייה היומיומית אל בית המדרש הינה אידאל? הקושי בפשט של המדרש דורש מאיתנו לדרוש חזרה מהמדרש פשט חדש פשט עמוק יותר, מקיף יותר וקוהרנטי יותר.
על מנת להגיע לרובד הנוסף, ננסה לעמוד על ההבדל שבין “דרכי” בחלקו הראשון של הפסוק ל-“רגלי” בחלקו השני. שימו לב כי בפסוק שלנו הביטוי הינה “תלכו“, מלשון “הליכה”. אבל המדרש מביא פסוק שמשתמש ב”דרך” ו”רגל” ולא ב”הליכה”. נראה, לעניות דעתי, כי ה”דרך“, הינה מילה המתארת את המסלול הרצוי ועיקר הדגש בדרך הינו היעד. דוד רושם ב-WAZE את היעד, והתוכנה מחשבת עבורו את דרכיו, את המסלול היעיל שיביא אותו אל מקום פלוני ולבית דירה פלונית. ה”רגל“, לעומת זאת, מתארת את הצעד הפרטי. הרגל אינה מעוניינת ביעד ואינה מעוניינת האם המסלול ארוך או קצר, פקוק או זורם. הרגל עסוקה בקרקע שלפניה, ושואלת את עצמה האם פנויה היא ממכשולים, האם ניתן להניח את הרגל בבטחה והאם היא מקיימת נאמנה את ציפיות בעליה ליציבות, זריזות ובריאות. ה”הליכה”, לדעתי, הינה מילה המשתמעת לשני הרבדים הנ”ל ועל כן המדרש מפרק אותה לגורמים.
לפי החלוקה הזו, נוכל לומר בבטחה כי אין ניגוד כלל בין המסלול והדרך אל מקום פלוני הרשום ב-– WAZEשל דוד, לבין כיצד הוא עצמו משיב את רגליו/צעדיו אל העדות והחוקים של האלוקים.
ובכך, סופסוף, קיבלנו חלוקה ואבחנה אשר יחד פותרות עבורי את שאלתי שבתחילה – כיצד עיסוקו של דוד עונה על תהייתה של המדרש.
המדרש שואל ומברר כיצד זה אדם ילך בחוקות האלוקים. המדרש מתחקה אחר המלך דוד כדוגמא מובהקת לחסיד האלוקים ומנסה להבין מסדר יומו ומתכניות נסיעותיו הממלכתיות והעסקיות מהו המודל להליכה מעין זו. בפעולה אנליטית זהירה, מגלה המדרש כי דוד חי בשני רבדים משלימים.
מסתבר למדרש, כי בתוך מסלול דרכיו היומיומי, כשהפוקוס הוא יעד ידוע של מקום פלוני ובית דירה פלונית, דוד מודע לכל צעד שהוא דורך ובמודעות עמוקה הוא מוודא להשיב את צעדיו/רגליו אל עדותיך. דוד מוודא ומנהל את מה ש-WAZE לא יוכל לכסות – את הנהיגה עצמה של הנהג.
עוד יבוא היום לתביעה ייצוגית כנגד תוכנת WAZE שלקחה נהג בטעות דרך רחוב ללא מוצא בכיוון האסור.אבל עד בוא יום הרכב האוטונומי בדרגה 5, אנחנו היום עדיין מבינים כי למרות תכנון המסלול הכולל של התוכנה, האחריות על הנהיגה והתקדמות הרכבה הינה על הנהג בלבד.
להבנתי, המדרש קורא את פסוק פתיחת פרשתנו באופן הבא:
אם, כאשר תלכו במסלולים היומיומיים הטבעיים שלכם, תלכו בחקותי, אם את המסלולים שלכם תבנו מצעדים מושכלים של כלל ההלכות הפרטניות והשיקולים ההלכתיים והתורניים המבטאים את רצון ה’ בעולם, אזי גם אני אנכח ואבטא את נוכחותי בתוך זרימת הטבע הבריאה של גשמים בעתם, יבול הארץ, שלום ובטחה. כך, לדעתי, פשט הפסוקים העוטפים את פסוקי הברכה בפרשתנו:
אם בחקתי תלכו, ואת מצותי תשמרו, ועשיתם אתם…
והתהלכתי, בתוככם, והייתי לכם, לא-לקים, ואתם תהיו לי לעם. אני ה’ א-לקיכם.
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהיות להם, עבדים.
ואשבר מטת עלכם, ואולך אתכם קוממיות.
(ויקרא כ”ו)
אם בחקתי תלכו – אם כאשר תלכו, תצעדו באמצעות ובתוך חוקותי
אזי גם אני והתהלכתי בתוככם – כאשר אני אלך ואנהל את העולם, אעשה זאת דרך עם ממלכת הכהנים ונציגי בעולם. ומתוך כך, ממילא יתברר בעולם הקשר האינטימי של שנינו כי והייתי לכם לאלוקים כי ואתם, תהיו לי לעם.
ואם היה לכם ספק, אז דעו, כי לשם כך מראש הוצאתי אתכם ממצרים…
לתגובות: shlevim@gmail.com
