בפרשת נוח קראנו בתורה על הברית שכרת ה’ עם בני האדם והארץ – “זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם…” (בראשית ט’, י”ב). בפרשתנו אנו קוראים גם כן על ברית, היא ברית המילה, שכרת ה’ בינו לבין אברהם וזרעו – “זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך..”. החזרה על המלה “ברית” מופיעה בשתי המקומות, ובוודאי יש ביניהן מן המשותף. בדברינו הקצרים ננסה לעמוד על הנקודה המשותפת לבריתות אלו, ולבריתות בכלל, אך יחד עם זאת נעמוד על מספר הבדלים מהותיים. כמובן שאין בדברים אלו למצות את הנושא, ולוואי שיהוו לקוראים אותם למעוררי מחשבה והמשך התבוננות.

מהי “ברית”?

עיקר עניינה של ברית, כפי שמסובר הן ע”י בעלי הפשט והן ע”י בעלי פנימיות התורה, היא התחייבות וקשירת קשר אשר לא ניתן לפירוק ויהי מה, בין כורתי הברית. ברית אינה באה לשקף את המצב העכשווי, בעת כריתת הברית, אלא בעיקר ל”קבע” את מחויבות ההדדית גם לזמנים שבהם המצב יהיה שונה מהמציאות כעת. דבר זה בולט ביותר בברית הקשת עם נוח, שכן עיקר התחייבותו של הקב”ה אינה נוגעת למצב הנוכחי, בו קיימים בעולם רק הצדיקים אשר שרדו את המבול. עיקר הברית מיועדת למצב שבו העולם יחזור להרשיע, ובכל זאת מתחייב הקב”ה – “לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם…”. נמצאנו למדים שגם בברית הקב”ה עם אברהם וזרעו, עיקר העניין אינו ביחס לאברהם עצמו או אפילו לזרעו אחריו, בעת שהוא נוהג בדיוק כאבותיו. עיקר עניינה של הברית הוא עבור זמנים שבהם זרע אברהם אינו נוהג כמעלת אבותיו- ובכל זאת הקב”ה אינו מפר עימם את הברית. כפי שפתחנו, זו נקודה חשובה ומשותפת לשתי הבריתות.

ברית “הפסקת אש” וברית של קשר

אמנם הבדלים גדולים קיימים בין שתי הבריתות, ואנו נעמוד כאן על שניים מהם. בברית עם נוח, ברית הקשת, ישנה חזרה רבה על מה משמעות הברית, והן מנוסחות רובן בשלילה: “ולא יכרת כל בשר עוד…”, “ולא יהיה עוד מבול…”, “ולא יהיה עוד המים למבול…”. עיקר משמעות הברית בין נוח ל-ד’ אינה ברית של חיבור וקשר, אלא של התחייבות הקב”ה שלא להשחית את העולם עקב מעשה האדם. כך אפשר להבין מדוע ברית הקשת מוזכרת בסמוך למצוות שציווה ה’ את נוח ובניו. המצוות הן מצוות בסיסיות של קיום עולם והתנהגות אנושית פשוטה– לפרות ולברות, שלא לרצוח, שלא לאכול אבר מן החי. כאומר – אל תשחיתו את העולם מצידכם, ואף אני מתחייב שלא להשחיתו.

אך בברית המילה אנו רואים שמשמעות הברית היא ברית קשר – “והקמתי את בריתי… להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך. “ונתתי לך…את ארץ מגריך…והייתי להם לאלקים”. ברית המילה בא לבטאות את הקשר המיוחד של עם ישראל עם אלוקיו, קשר שמקבל ביטויי בעיקר בזמן שהם יחד בביתם המשותף – “כל ארץ כנען לאחזת עולם”. כפי שמסביר שם רש”י על אתר – “ושם אהיה לכם לאלקים, אבל בן ישראל הדר בחוצה לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה. אולי זו הסיבה שברית המילה אינה מובאת בסמוך  לחיוב  מצווה/מצוות,  כדי להדגיש שהברית היא מעבר ל”יחסים תקינים” עם הקב”ה.

ברית פסיבית וברית אקטיבית

הבדל נוסף ולא פחות חשוב – בברית נוח הפעולה וההתחייבות בברית היא רק של צד אחד – בורא העולם. נכון שהדברים באים בהמשך לשמירת מצוות בני נוח, אך בפסוקים המדברים על הברית אין התניה או דרישה כלפי בני האדם. לעומת זאת בברית המילה, יש חזרה על הדרישה כלפי הצד השני, אברהם וזרעו – “ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך…”. לא רק זאת, אלא אף יש ענישה כלפי מי שמפר את הברית – “ונכרתה הנפש ההיא מעמיה…”. פרט זה מחזק את ההבנה כי מדובר פה בברית הדדית ומחייבת של שני הצדדים, ולא צד אחד שמתחייב וצד שני פאסיבי.

ברית ה- 7 וברית ה- 13

מכל הנ”ל עולה כי הברית עם נוח היא ברית “הישרדותית”. בורא העולם כורת ברית על קיום העולם, בכדי שהעולם יוכל להתקדם ולגדול ללא פחד תמידי ביחס לקיומו. אך אין פה תקשורת בין העולם לבוראו, ולכן אין בברית זו הדדיות. לעומת זאת, ברית המילה מטרתה ליצור קשר בין האלוקים לעמו, קשר של התחייבות, ולכן ממילא היא חייבת להיות הדדית, עם מחויבות ואף עם ענישה המגבה התחייבות זו, שמראה לנו עד כמה קשר זה הוא הכרחי ומהותי. אם נמנה את מספר הפעמים שמופיעה המלה “ברית בברית עם נוח, נמצא כי היא מוזכרת שבע פעמים. שבע , כפי שמסביר המהר”ל בכמה מקומות, הוא מספר הציין את השלמות בתוך עולם הטבע.
אך ברית המילה כידוע היא ביום השמיני, מספר המציין את החיבור אל הבורא שמעל עולם הטבע, למעלה ממדידה והגבלה. כך מובן מדוע, כפי שחז”ל מציינים במסכת נדרים, בפרשת ברית המילה מופיעה המלה ברית שלוש-עשרה פעמים. המספר שלוש-עשרה מציין את מידות הרחמים של הקב”ה, אשר קשורות לחסד והרחמים של הבורא למעלה מגבול ומידה. ברית המילה מבטאת את הקשר הבלתי משתנה ובלתי ניתן לביטול, בין עם ישראל לאלוקיו, ובקיומה אנו מעוררים את הקב”ה לרחם על עמו במהרה, ברחמים פשוטים בלי גבול ומידה.

~

לתגובות:  smadark3@gmail.com