unnamed

הרב שמואל סלוטקי
שליח לשעבר בקליבלנד (תשנ”ה)
כיום רב קהילת ישראל הצעיר, רמות ג’ ירושלים

 

דרך ארץ קדמה לתורה

אחת הסיסמאות הנפוצות בהווי היהדות היא: ‘דרך ארץ קדמה לתורה’. משפט זה חוזר ונשנה פעמים רבות בדרשות, בשיעורים, בדברי מוסר והתעוררות ובעיקר בימים אלו ימי בין המצרים בהם עוסקים אנו בחשיבה ותיקון מה תפקידנו ובמה נשפר במעשנו כדי להשלים במהרה את מהלך גאולת ישראל.
מגדול ועד קטן, כולם מכירים, מבינים ויודעים להסביר מימרה זו. אולם אם נעצור לרגע ונשאל את עצמנו כמה שאלות בקשר למשפט זה, נופתע כמה עוד אפשר ללמוד ממנו.

המונח ‘דרך ארץ’ מופיע אומנם בתורה בפרשת בשלח ‘ולא נחם א-לוהים דרך ארץ פלשתים’ אך כמובן שבפסוק זה הוא כפשוטו, הקב”ה לא הוביל את ישראל בשביל החוצה את חבל הארץ של הפלישתים, ולא במשמעות המקובלת היום של הביטוי ‘דרך ארץ’.
ראשית נשאל מה המקור בחז”ל לדברים אלו? מרוב תדירותו של המשפט אפשר לחשוב שוודאי זה הוא משפט מרכזי ומכונן בחז”ל! אלא שלא כך פני הדברים.
המקור היחידי בחז”ל בו מוזכר משפט זה הוא מדרש רבה ויקרא פרשה ט’, פסקה ג’ שם נאמר:
דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב “לשמור את דרך עץ החיים” (בראשית ג). “דרך” – זו ‘דרך ארץ’ ואחר כך “עץ החיים” – זו תורה.

מכך שתורה ניתנה רק לאחר עשרים וששה דורות, ולא ניתנה לאדם הראשון, לומד רבי ישמעאל בר רב נחמן שקודם לתורה ניתנה לאנושות ‘דרך ארץ’. אלא שכלל לא ברור מדברי המדרש מה היא אותה ‘דרך ארץ’. האם יישוב העולם על ידי הולדה? עבודה ופרנסה? או התנהגות מוסרית?
מה אם כן, כוונת המשפט ‘דרך ארץ קדמה לתורה’? מה פרוש ‘קדמה’? במה קדמה דרך ארץ לתורה? האם זו קדימות חד פעמית או שמדובר על קדימה תמידית?
ניתן לפרש בפירושים שונים את עניין הקדימות.
אפשר שמדובר בקדימה כרונולוגית – דרך ארץ ניתנה לפני שניתנה תורה בהר סיני. מעין דברי המדרש לעיל.
אפשר גם להבין שדרך ארץ היא הבסיס, התשתית עליה אפשר לתת תורה. אלו היסודות עליהם אפשר לבנות את בניין התורה. לפי זה ‘קדמה’ זה לא רק קדימה בזמן מבחינה כרונולוגית גרידא, אלא קדימה במהות. כמו ‘תורה קדמה לעולם’, כשהכוונה היא שזה העיקר, זה הלב והשורש של ההוויה כולה.
בתהליך יציאת מצרים, לאחר הניסיון במרה נאמר: ‘שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ’ (ט”ו, כה)
נחלקו חז”ל במכילתא, וכן המפרשים מה הם אותם ‘חוק ומשפט’ שניתנו לבני ישראל במרה?
בסנהדרין נו. נאמר שקיבלו שבת, כיבוד אב ואם ודינים. רש”י גורס שבת, פרה אדומה ודינים.
דרשות רבות ניתנו על משמעות מצוות אלו, מה המיוחד בהן ומדוע דווקא אותן בחר ה’ לתת לפני מתן תורה לעם ישראל. ואולי בכלל כדברי הרשב”ם אין מדובר בנתינת מצוות בפועל אלא ה’ הודיע לבני ישראל שהוא עומד לתת להם מצוות כהכנה לקראת מתן תורה.
אך מעבר לדרשות חז”ל ולפרשנות הראשונים לאופי המצוות שניתנו עומדים נגד עינינו דבריו המאלפים של הרמב”ן, שעמד על יסוד חשוב ביותר בחיים היהודים ובקשר בין נותן התורה לבני ישראל. מה חשוב לו, ומה הדגשים העיקריים שהוא רוצה לנחיל לעמו.
רמב”ן: “ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים, שם להם במחייתם וצרכיהם מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת… ומשפטים שיחיו בהם לאהוב איש את רעהו ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו וכענין שצוה בתורה (דברים כ”ג, י) ‘כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע’ …”

לא מצוות ספציפיות אלו או אחרות נותן להם ה’ כעת, אלא התווית דרך, קריאת כיוון. הדרכה לדורות מה הבסיס מה העיקר ומה חשוב שיהיה ביסודות הבריאים ובתשתית של העם העומד לפני מתן תורה. יסודות אלו כוללים: את ההתנהגות ראויה בין אדם לחברו, אהבת הזולת, כבוד והקשבה לזקנים, צניעות והתנהגות ראויה לחלשים בחברה – הנשים והילדים. קבלת הזר והתנהגות עמו בדרכי שלום כשבא לסחור עמנו, התנהגות מוסרית של הלוחמים לנכבשים תחת ידיהם.
יסודות המוסר האנושי באים כאן כציווי מאת ה’ לעם ישראל טרם מתן תורה.

זהו היסוד של ‘דרך ארץ שקדמה לתורה’. קדימות בזמן, אך קדימות המראה את ההכוונה הא-לוהית. קודם כל ‘דרך ארץ’ ורק אחר כך אפשר יהיה לקבל תורה בהר סיני. ומכאן שבעצם כל מטרת התורה שתינתן אחר כך היא כדי להכשיר את לבבות בני ישראל להפוך להיות אנשים טובים ומוסריים ורק כך יוכל להתקיים בהם ‘מי יעלה להר ה’ ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לבב’.
אם כן, דרך ארץ קדמה לתורה זה כלל הנלמד מהתורה עצמה ומדרכו של הקב”ה במתן ‘חוק ומשפט’ במרה לפני הר סיני.

בימים אלו בהם אנו עסוקים באבלות על החורבן, חשוב לשוב ולהפנים בליבנו פנימה יסוד מוסד ובסיסי זה המהווה את עיקר חיותנו כעם והוא המאפשר את תחייתנו הלאומית מחדש.