היישוב אלון מורה אינו מבין היישובים הגדולים שביהודה ושומרון, אולם חשיבותו ההיסטורית – העתיקה והמודרנית היא מרכזית בהחלט.
אלון מורה\ אשר תהליך הקמתו היה מסובך מאוד, גם יחסית ליישובי יש”ע, הצריך נחישות בלתי רגילה של גרעין המתיישבים כדי להגשים את חזונם.
בין שחרור “השטחים” במלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום כיפור הוקמו כבר יישובים בגוש עציון, בחברון ובגולן אולם לא בשומרון, שהיה יותר קשה מבחינת האוכלוסיה הערבית.
לאור זאת התגבש גרעין אשר שם לו למטרה להקים יישוב קרוב ככל הניתן לעיר שכם, משום חשיבותו ההיסטורית והאסטרטגית.
הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות.
לאחר שנתקלו בסירוב של הממשלה החלו בגרעין לקיים הפגנות התיישבות, שפונו פעם אחר פעם בידי הממשלה. בעלייה השמינית, בחנוכה תשל”ו, ניתן לגרעין אישור על ידי ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה “קדום”, 11 ק”מ מערבה משכם.
לאחר עלייתו של מנחם בגין ז”ל לשלטון הבטיח להקים הרבה “אלוני מורה”. עם זאת, נדרשו עוד כמה שנים של מאבקים פוליטיים ומשפטיים עד שהמתיישבים קיבלו אישור להקים יישוב קבע במקום חילופי – האתר בו אלון מורה נמצא כיום.
היישוב איתמר של היום נמצא על האדמות עליהן אלון מורה עמד (ולכן שלט הכניסה של איתמר הינו זהה בדיוק לשלט הכניסה של אלון מורה אותו ראיתם בגיליון הקודם – ותודה לנתנאל ליקר על ההערה). מנחם בגין אף ציין שלאחר מותו כאשר יעמוד מול בית דין של מעלה, הקמת אלון מורה יהיה ה-מעשה עליו הוא יקבל זכות.
היישוב היום מונה קרוב ל-2000 תושבים. יישוב קטן יחסית, אולם שטחו של היישוב מגיע ל-9000 דונם, מה שמותיר פוטנציאל גדילה לא מבוטל.
בכל שנה, בשבת פרשת לך לך, מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה (בפרשה זו מוזכרת “אלון מורה” לראשונה בתורה)
