סולם יעקב – מוצב, ניצב ומצבה
מאת דפנה קנאי
שליחה לשעבר בממפיס (תשס”ו-תשס”ח)
כיום עובדת בבית הספר להוראת השואה ביד ושם בתחום ההדרכה והשתלמויות מורים
פרשתנו פותחת בתמונת עזיבת יעקב את ביתו לאחר גניבת הברכות ובמצוות הוריו.
התורה מתארת לפרטים את קורותיו בלילה האחרון בו שהה בארץ כנען. לילה שבו הוא חולם ורואה סולם מוצב ועליו אלוקים ניצב, ולמחרתו הוא נודר ומקים מצבה.
רבות נכתב אודות חלום הסולם, המבטא באופן ציורי להפליא את האתגר היהודי הבסיסי ואף האוניברסלי לחבר בין שמיים וארץ, בין חול לקודש, בין הקונקרטי והפיזי למה שמעבר. היות ומדובר באתגר אנושי מהותי ובסיסי חלום זה עומד גם בפני עצמו, אך אם ברצוננו להבין מה עובר על יעקב באותו הלילה יש לראות את החלום כחלק מרצף האירועים: עזיבת הבית, החלום, הנדר שבא בעקבותיו והקמת המצבה.
יעקב חולם חלום ומיד לאחר ההתעוררות מהשינה נודר נדר כאשר רבים עמדו על ההקבלה בין החלום לנדר:
בחלום: “הנה אנכי עמך” ובנדר: “אם יהיה אלוקים עמדי”.
בחלום: “ושמרתיך בכל אשר תלך” ובנדר: “ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך… ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש”.
בחלום: “והשיבותיך אל האדמה הזאת” ובנדר “ושבתי בשלום אל בית אבי”.
מדוע ראה יעקב צורך לנדור נדר אם כבר הובטחו לו קודם בחלום כל אותם הדברים ואף נאמרה ע”י הקב”ה הבטחת ביצוע כללית: “כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך”?
על מנת לנסות להבין נדר מוזר זה יש לעמוד על מצבו הנפשי של יעקב. יעקב נמצא בנקודת שבר טראומטית.
יעקב מצטייר עד כה כילד הטוב: “איש תם יושב אהלים” – יושב באוהלי אביו ומחובר למסורת המשפחתית (ע”פ המדרש: יושב באוהלם של שם ועבר), וסביר שחפץ להמשיכה. אך יש לזכור כי אופן בחירתו כממשיך השושלת מתבצע באופן שונה מאוד מבחירת אברהם ויצחק אבותיו.
אברהם נבחר ע”י הקב”ה והדבר נאמר לו בהתגלות אלוקית שבה נצטווה לצאת ממולדתו (יב, א). יצחק נבחר עוד בטרם לידתו בהתגלות בה מבשר הקב”ה לאברהם שיוולד לו בן משרה: “ויאמר אלוקים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת שמו יצחק והקימתי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו” (יז, יט).
לעומת אופן הבחירה המפורש של אבותיו, מעולם לא נאמר לאביו יצחק מיהו הבן המיועד להיות הממשיך של הברית, או שמא שני בניו אמורים להיות ממשיכי הברית?
לרבקה היתה עמדה בנושא ובעקבות זאת שכנעה את יעקב לפעול באופן ערמומי שאולי הצליח מבחינתה. אך עד רגע עזיבת יעקב את ביתו לא ניתנה גושפנקה אלוקית לכך שהמהלך של רבקה היה נכון, גם אם יצא לדרך לאחר שקיבל ברכה מאביו.
על רקע סימן שאלה זה והפחד מנקמת עשו, חולם יעקב את חלום הסולם.
יש לשים לב לכך שיעקב הוא הראשון מבין האבות שחולם. מה המשמעות ומידת האמת והנבואה שבחלום? כיצד יכול היה יעקב להיות בטוח שמדובר בהתגלות ולא במשאלת לב לאור הקונפליקט בין משאלות ליבו לבין כיוון התנהלות חייו החדשה: יציאה מן הארץ המובטחת והסתבכות בפרשיית מרמה?
חוסר הוודאות של יעקב בנוגע להתגלות מופיעה בפירושו של העקדת יצחק ( ר’ יצחק ערמה): “אם יהיה אלקים – הנה כל הנבואה היתה בחלום, וגם נבואתו הראשונה, והיה יכול להסתפק אם היתה נבואה, ולכן תלה אמיתת החלום במה שיימשך מקיום ההבטחות שנאמרו לו…”
השפת אמת מתייחס אף הוא לקושיית הנדר ומפרש את הצורך בנדר באופן קבלי ופסיכולוגי כאחד: “וידר יעקב נדר. ומקשין הלוא כבר הבטיח לו כל זה. אבל נראה כי עתה בא יעקב אבינו ע”ה לעורר אלה הדברים בכחו… שהשם יתברך בחר ביעקב ויעקב בחר בו יתברך כדכתיב את ה’ האמרת וה’ האמירך”… ( תרמ”ג)
ע”פ דברי השפת אמת יש ערך לכך שהיחסים ביננו לבין הקב”ה לא יהיו מושתתים רק על הפניה שלו אלינו אלא גם על העבודה שלנו והפניה שלנו כלפי מעלה. ובלשון הקבלה: שתהיה גם “אתערותא דלתתא” ולא רק “אתערותא דלעילא”. מתוך כך ניתן לראות את מראה הסולם כמראה סימבולי שמדבר על יכולת ההתקשרות ההדדית בין אלוקים ואדם: המלאכים עולים ויורדים על הסולם שמיוצב מכח העובדה שאלוקים ניצב עליו. החידוש שמביא איתו בית אברהם לעולם הוא קשר הדדי עם אלוקים, מכוח העובדה שהקב”ה מציב סולם ומייצב אותו, מה שדורש מאיתנו כבני ישראל מעשה ויוזמה.
המצבה שמוקמת ע”י יעקב בבית אל אמורה להזכיר לו ולנו כי ישנו שער לשמיים, ועל מנת להגיע ליציבות בחיים כדאי להגיע אליו. כך נזכה שהקב”ה ישמור על יציבות הסולם, המסמל את דרכינו בחיים, בזמן שאנו מתאמצים לפעול וחווים עליות אך גם מורדות.
