הרב אפרים בק
ראש כולל לשעבר בקרקאס
היום שבו נולדה הסליחה
בפרשתנו, פרשת ‘ויגש’ מגיעה לשיאה פרשיית יוסף ואחיו. יוסף מחליט לחשוף את עצמו בפני אחיו ולעצור את הסיטואציה הקשה, שאותה יצר הוא בעצמו, שבה בנימין נתפס ב”גנבתו” את גביע יוסף והוא עומד בפני עונש עבדות.
על פי נקודת מבט אחת, מה שהביא את יוסף לחשוף את עצמו דווקא בשלב זה, הוא השינוי הגדול שחל ביהודה אחיו הגדול. אותו יהודה, ש-22 שנה קודם לכן הציע למכור את יוסף לסוחרים שעברו בסמוך כדי שלו יוליכו אותו למצרים ולנתק מבית יעקב, כיום לא מוכן לעזוב את בנימין אלא לוקח אחריות ומציע את עצמו להיות לעבד במקום בנימין. יהודה מגלה אחריות, מנהיגות ובעצם חוזר בתשובה שלמה בדיוק באותה סיטואציה.
אולם מעבר להתרגשות שאחזת בנו למקרא הפסוקים ולדמיון הסיטואציה המרגשת של שיבת יוסף אל חיק משפחתו, צריך לשים לב לגדולתו של יוסף לצד גדולת יהודה. יוסף, בגדלות נפש, סולח לאחיו על מה שעשו לו ועל הדברים שנגרמו לו בעקבות אותו מעשה.
“ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם… ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אלוקים” (בראשית מה, ה-ח)
יוסף לא מסתפק בסליחה אלא מסביר ומרצה את אחיו כדי שהם יקבלו את העובדה שהוא סולח להם, הוא מסביר להם שלא הם אלו שמכרוהו אלא שהם היו כלי בידי האל לטובת תוכנית אלוהים כללית וגדולה שנועדה להיטיב עם משפחת יעקב ועם עמי האיזור כולם.
אנחנו מכירים היטב את סיכסוכי האחים כפי שהם מוצגים בספר בראשית:
קין והבל – רצח
יצחק וישמעאל – היפרדות
יעקב ועשו – היפרדות
יוסף ואחיו – פיוס וחיבור
יוסף מכניס דרך חדשה לפתרון בעיות וסכסוכים בתוך המשפחה, שהיא הגרעין החברתי הבסיסי, לא ביטול האחר (רצח) ולא היפרדות אלא חיבור על ידי סליחה שלמה. יוסף סולח אחרי שהוא מוודא שהאחים אכן חזרו בתשובה על מה שעשו לו. הוא המוודא זאת על ידי יצירת סיטואציה דומה במקצת שבה על האחים לבחור בין אחיהם לבין טובתם האישית, והפעם הם בוחרים את אחיהם! לאחר זאת יוסף מוכן לסלוח להם.
רעיון הסליחה הוא כל כך שונה ולא מוכר ששנים לאחר מכן כאשר יעקב נפטר והאחים קוברים אותו, מתגלה שלאורך כל השנים שעברו האחים לא באמת האמינו שיוסף סלח להם והם פונים אליו שוב בשם אביהם יעקב שלפני מותו ביקש שיוסף יסלח לאחיו:
“ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציווה לפני מותו לאמר: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך, ויבך יוסף בדברם אליו” ( בראשת נ, טז-יז)
רעיון הסליחה הוא חדשני בעולם, אפילו אלוקים לא סלח עד כה אלא רק העניש את אדם וחווה, את דור המבול, את דור הפלגה ועוד. יוסף מחדש דבר גדול בעולם ומבטא מסר חשוב- האדם לא שבוי של מעשיו לעולם, יש דרך להשתחרר מהם ולהתחיל דרך חדשה ע”י הסליחה.
הסליחה היא צידה האחר של החזרה בתשובה. החזרה בתשובה היא התהליך שעל האדם החוטא-הפוגע לעשות והסליחה היא התהליך שעל האדם הנפגע לעשות. יוסף מלמד אותנו שיש דרך שונה ואחרת לפתור סכסוכים ובעיות במידה והאדם הפוגע עבר חזרה בתשובה, צריך לאפשר לו לתקן את ולשנות את העתיד, אולי הוא יעשה את הדברים אחרת, אולי יעשה את הדברים טובים יותר, ולא לקבע ולנעול אותו באותו מקום שלילי. הסליחה והחזרה בתשובה מתבססות על נקודת הנחה שלאדם יש אחריות על מעשיו, והאחריות הזו יכולה להוביל אותו לתיקון ושינוי ואנחנו צריכים להתעלות על הטבע האנושי הבסיסי של רצון לנקום, לפגוע חזרה, ובמקום זאת להאמין באדם, להאמין ביכולת השינוי שלו, להאמין ביכולת התיקון שלו ולסלוח!
