אסוציאציה  

 

אסוציאציה (בעברית: תסמיך) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם. האסוציאציה קושרת בין עצמים שיכולים להיות מסוגים שונים – עובדות, רעיונות, פעולות, דימויים, גירויים ותגובות, זיכרונות וכדומה. האסוציאציה מוגדרת על-פי תאוריות הלמידה הקיימות כקשר בין גירויים לתגובות. רוב תאוריות אלה הושפעו מהאסכולה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, אסכולה אשר עוסקת בחקר ההתנהגות הגלויה של בעלי חיים ובני-אדם.

הפסיכואנליזה וגישות טיפוליות אחרות מתמקדות בחוויה הפסיכולוגית המתעוררת באמצעות גירוי או אירוע, כך שאסוציאציות הופכות לכלי בעל חשיבות רבה במהלך הטיפול. לדוגמה המילה "זבוב" עשויה להעלות אצל המטופל באסוציאציה את המילה "כנפיים", מילה זו עשויה להעלות באסוציאציה את המילה "מטוס" וכן הלאה. שרשרת אסוציאציות זו יכולה לשמש בידי המטפל כדי לאבחן ולאתר קונפליקטים והגנות פסיכולוגיות אצל המטופל. (ויקיפדיה).

אנו משתמשים באסוציאציות מידי יום במקומות רבים, פעמים היא "נורמטיבית" ופעמים עלולה לנבוע מקשיים. כגון, הפרעות קשב וריכוז, הגורמות לחשיבה אסוציאטיבית אצל התלמיד,  ומובילה אותו ל"מחוזות לא מציאותיים" המקשים עליו להתרכז ולהקשיב באופן סדיר. כאמור בהגדרת ויקיפדיה, ישנם אף שימושים טיפוליים בטכניקה זו.

המורים הכי "כיפיים" הם המורים האסוציאטיביים.  אשר מסוגלים לעבור מנושא לנושא באופן אסוציאטיבי, ולגרות את תלמידיהם בחומר לימודי אשר סוטה מהתוכנית המקורית, אך מעניינת ומושכת אותם הרבה יותר.

הכלל האסוציאטיביות המתמטי הטוען כי  ((a+b)+c=a+(b+c הנקרא בעברית חוק הקיבוץ, כנראה מסתמך גם על שוויון אסוציאטיבי בין שני חלקי המשוואה.   [כלל זה נכון בפעולות חיבור וכפל, אך אינו נכון בפעולות חילוק וחיסור]

בניגוד לסדר המופתי של ספר הרמב"ם, אשר כתוב באופן מובנה, הגמרא נכתבה כולה באופן אסוציאטיבי. תיתכן סוגיה תלמודית אשר החלה לעסוק בנושא X , ודרכו הזכירה את נושא Y, ואח"כ התלמוד מפתח אותו, ומתוך נושא Y עברו לנושא Z וכן הלאה.  לפעמים, אפשר לשכוח את המקור, ממנה החלה הסוגיה לזרום.

בפרשתנו אנו מוצאים ביטוי מאוד מעניין להקשר אסוציאטיבי.

וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:

                                                                                                (בראשית פרק מ"ה פסוק כ"ו)

מדובר במעמד חזרת הבנים הביתה לאחר ה"רגע המרגש ביותר בסצנה".  הרגע בו יוסף התוודע לאחיו, וברגישות מדהימה הרגיע את האחים המופתעים, והחוששים מאוד, מפני נקמה אפשרית של יוסף על העוולה שעוללו לו עשרים ושתים שנים קודם לכן. [תיאור מפורט של אותה רגישות במאמר על פרשתנו "קריאת שמו של אדם", תשע"א]. לאור ציווי יוסף מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי הם אכן מגיעים אל האב הזקן (בן מאה ושלושים),  ומודיעים לו את הבשורה ה"בלתי הגיונית" : עוֹד יוֹסֵף חַי.  הוא אינו מאמין.
קשה לו לעכל בשורה זו לאחר שנים כה רבות שבו חי בהרגשה כאילו בנו איננו עוד בין החיים.  פירושו הציורי של רש"י מתאר זאת : נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים.  הבנים חשו בכך,  והחלו לתאר לאבא את כל דברי יוסף: וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם (שם, פסוק כ"ז) אך ללא הועיל. יעקב בשלו, ואינו מאמין "לסיפור".

מה גרם לתפנית?  מה שכנע את יעקב שאכן קרה הנס הגדול ובנו יוסף עדיין בין החיים?

…וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:        (שם)

העגלות שכנעו את יעקב באמיתות הסיפור.  הכיצד?  באיזה אופן מראה העגלות אשר שלח יוסף "עשו זאת", וגרמו לו להאמין ?

סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף ולא אמר אשר שלח פרעה:          (רש"י על הפסוק)

פירוש זה המובא ברש"י שופך לנו אור על הסוגיה.  מראה העגלות העלה זיכרונות, והפיח ביעקב רוח חיים.  בהיות יוסף בבית אביו למד עמו "חברותא". הם למדו סוגיות שונות, ובפעם האחרונה לפני פרידתם, עסקו בפרשת "עגלה ערופה" [פירוט המצוה מתואר במאמר על פרשת שופטים "מבחן מנהיגות", תשס"ט].  המראה האסוציאטיבי של העגלות הזכיר ליעקב נשכחות.

מהו המסר ?

חשיבה אסוציאטיבית הינה חשיבה יוצרת אשר נותנת דרור למחשבות. אין היא כבולה בד' אמות של ההלכה, אלא פותחת פתח להפליג רחוק. אדם בעל חשיבה "חיובית" כזאת, מסוגל לצאת מן התבנית הרגילה ולהיות יצירתי ונועז, ולהגיע להישגים מרחיקי לכת.
שומה עלינו כהורים וכמחנכים, לתת דרור לכל אותן מחשבות והגיגים אסוציאטיביים של ילדנו, ללא חסימות. רק "אדם החולם חלומות גדולים" עשוי בסופו של דבר גם להגשים אותם. לעומתו, האדם הפסיבי, החי בתוך עולם המסגרות אשר התוו לו, לעולם לא יפרוץ גבולות חדשים.  ננסה ללמוד מדרכו של איינשטיין אשר צירף אסוציאטיבית, תחומים שאיש לא קישר ביניהם, כדי להרכיב נוסחה חדשה אשר שינתה את פני האנושות. (מתואר בספר המרתק  MC E=)

 

תגובות יתקבלו בשמחה: rafi.zeberger@gmail.com