למה נכתבה מגילת אסתר לדורות? תשע”ט

אבל במובן מסוים, גם עכשיו, אנחנו עדיין בגלות. גאולה איננה (רק) שאלה לאומית-פוליטית, ולא תלויה בהגירה פיזית של יהודים ממקום אחד על הגלובוס למקום שני. גם אחרי שמדינת ישראל נהפכה למעצמה אזורית, עם צבא, כלכלה וממשלה, אנחנו עדיין יכולים להישאר עמוק בגלות.
הגלות איננה לא מצב פוליטי או צבאי אלא מצב רוחני. גלות  פירושו שהקב”ה נמצא בהסתר פנים, שאין נבואה, ואין השראת שכינה בתחתונים. אם אני לא מרגיש את הקב”ה בזה שמצליח לי בעסק, אז אני בגלות. אם אני לא מרגיש את הקב”ה כשנכשלתי בעסק, אז אני בגלות. אם אני מתפלל אבל לא מרגיש שה’ שומע אותי, אני בגלות, ואם אני לא שומע את ה’ עונה לי, אז אני גם בגלות.

המהות של הגלות זה שאני מחפש את ה’, ולא מוצא אותו – ואנוכי הסתר אסתיר פני…

הרב שטיינזלץ מבחין בין נס לפלא. אנחנו נוטים לבלבל ולאחד בין השניים, אבל זו טעות.
פלא זה מאורע פלאי שנוגד את חוקי הטבע. קריעת ים סוף זה פלא. ‘שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון’ זה פלא. פלאים הם מרשימים מאוד, אבל התנ”ך מלמד אותנו שהם לא מצליחים ליצור השפעה לטווח ארוך. כך רואים לכל אורך הנדודים הפלאיים במדבר, וכך רואים עם סיפור אליהו בהר הכרמל, שמיד אחרי שיורדת אש מהשמיים ועם ישראל שוחט את נביאי הבעל, שוב הם חוזרים לעבוד ע”ז ואליהו נאלץ לברוח מפני המלך.

נס, לעומת זאת, הוא אירוע עם משמעות. האירוע לא צריך להיות על-טבעי. עצם זה שאני נותן לו משמעות זה מה שהופך אותו לנס. אם מישהו נרפא ממחלה זה לא פלא, זה לא שובר את חוקי הטבע. אבל אם אני נותן לזה משמעות דתית, אזי זה הופך אותו לנס. כנ”ל מלחמת העצמאות, או זה שנולד ילד בריא, ב”ה. זה טבעי, זה “נורמלי” ואפשר לתת כל מיני הסברים רציונליים למה זה היה חייב להיות ככה בדיוק. אבל אם אני רואה את זה כהשגחה של הקב”ה, אז בשבילי זה נס. לכן אנחנו אומרים בברכת ‘מודים’ “על ניסך שבכל יום עמנו”.

אז כולנו ברמה כזו או אחרת, בגלות רוחנית. חודש אדר הוא הזמן המסוגל להסיר את הסתר הפנים ולמצוא את הקב”ה בחיי היום-יום, ב-‘ניסך שבכל יום עמנו’. הגאולה האמיתית תבוא דווקא כשנלמד מהמגילה למצוא את הקב”ה בכל מקום. כפי שהרבה’ מקוצק לימד אותנו, הקב”ה נמצא איפה שנותנים לו להיכנס. אז בואו ניתן לו להיכנס לתוך החיים שלנו, לתוך התודעה שלנו. וזאת תהיה הגאולה האמיתית, של כל אחד מאיתנו ושל העולם כולו.