חסידה פינצ‘וק
ראשת מדרשה במלבורן לשעבר (תשנ”ט-תשס”א)
כיום יועצת לשליחים בתורה מציון, מטפלת זוגית ומשפחתית, מחנכת ומרצה
על הרשות להיות חולה
“וירא ה’ אליו באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחם היום ”
רש”י : ..”לבקר את החולה .אמר רבי חמא בר חנינא , יום שלישי למילתו היה , ובא הקב”ה ושאל בשלומו.”
חז”ל רצו להדגיש את הקשר ההתגלות הזו לאברהם, היא לא הייתה בנסיבות רגילות.. אברהם חולה והקב”ה בא לבקרו. דרשות רבות תידרשנה בשבת זו על חשיבותה של מצוות ביקור חולים , על המצווה שהיא חלק משלל מצוות נעלות עליהן נאמר “אילו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ,ואילו הן: כבוד אב ואם ,וגמילות חסדים, והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים , וביקור חולים והכנסת כלה ולווית המת ,ועיון תפילה ,והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, ותלמוד תורה כנגד כולם.” (שבת קכז)
איני רוצה לעסוק בחשיבות מצוות ביקור חולים, בתועלת ובנחמה שהיא מביאה לחולה ולמשפחתו, בהתנהלות שבה, המחנכת את האדם לראות בקושי וכאב הזולת, ולפתח את יכולות החמלה והנתינה . אלא להעלות את השאלה – האם אנו כפרטים משפחות וכחברה , מאפשרים לאדם “להיות חולה “? איך אנו מתייחסים למושג “המחלה” ,שאותה לעולם איננו בוחרים מרצון ?
מחד- אנו משקיעים את כל כוחותינו בניסיונות למגר את המחלה ולמנוע אותה. ע”י שימוש בעולם הרפואה , רופאים ותרופות למיניהם. וגם בעולמה של התפילה כאנשים מאמינים אנו מתפללים כל יום לרפואה :”רפאנו ה’ ונרפא הושיענו וניוושע..והעלה רפואה שלמה לכל מכאובינו ולכל מכותינו..ברוך אתה ה’ רופא חולי עמו ישראל” .
מאותו “רופא כל בשר ומפליא לעשות “אנו מבקשים רפואה וישועה , ולא חד הן : הרב אליהו מונק בספרו עולם התפילות מחדד כי :”רפואה הרי זו הבראה ,דהיינו חזרת הגוף לאיתנו, שיבת האורגאניזם המופרע או המעוכב לתיקנו. ואולם “ישועה” כנגד זה ,היא בעיקר הענקת “ישות “חדשה ,ישות רעננה וחזקה יותר מן הקודמת…” (עמ קמא)
אנו מתפללים את התפילה המבטאת תפישה אנושית בסיסית וטבעית ששואפת לחיים ללא כאב, ללא חריגה מההתנהלות הממוצעת הנורמטיבית.
אך מחלות ישנן בעולמנו, והשאלה היא למה אנו מחנכים ביחס אליהן? האם השיח צריך להיות רק של מיגורן וסילוקן? או אולי יש מקום להרחיב את השיח והלימוד סביב מצוות “ביקור חולים” לבירור משמעותה של המחלה וההשפעות שיש לה על האדם עצמו, על בני זוגו משפחתו וכל הסובבים אותו. ? האם אנו יכולים לחנך ולהתאמן בעצמנו להעז להתבונן בעולם “המחלה” , ולא רק לנסות להודפה ?. ללמד את עצמנו לדבר עם החולה ובני משפחתו לא רק על הבדיקות ,האבחנות הרפואיות וכמה ימים הוא ייעדר מהעבודה, והאם צריך עזרה בניהול השוטף של הבית..? אלא לפתח שיח על משמעות הכאב, החידלון, הקושי, חוסר האונים, המאבק והתהליך ..
שיח מעין זה, המתרחש במפגש בין עולמו של הבריא לעולמו של החולה ,ונוגע בכאב, וברגש ,יכול להעניק משמעויות רחבות יותר לחיינו , להשקפת עולם ולמושגים שאנו עסוקים בבירורם כגון אושר, אמונה, תקווה משפחתיות, ממד הזמן, כוח וחוזק ועוד..
ואם במחלה וביקור חולים עסקינן , הכוונה היא לחולם בגופם וחולים בנפשם .
כמה קשה עוד יותר לסביבה להתמודד עם מחלות נפש, כמה הסתרה ובושה מיותרים קיימים שם. כמה מבוכה ברמה הקהילתית והחברית ,מבוכה שיוצרת אילמות .”לא מדברים על זה כי מפחדים לפגוע…” מבוכה שתוצאותיה הן מצב בו החולה ומשפחתו סובלים לא רק מהמחלה עצמה, אלא גם מבדידות חברתית..
ביקור חולים אם כך –יכול להתרחב למשמעות של ביקור בעולמה של “המחלה” .
לא רק להתפלל ולעסוק במיגורן של מחלות , ולבקר את האדם החולה, אלא להעז ו”לבקר” בעולם המושגים של המחלה. משמעותה, השפעותיה והיבטיה המגוונים. ובעיני הדבר רלוונטי מגיל צעיר מאד, להעז ולפתח חשיבה ודיבור אצל ילדים על המשמעות של מושג המחלה, הסבל והכאב. הפחדים שיש להם ביחס למחלות ונכויות.. ומתוך כך לבוא ולקיים מצוות ביקור חולים.
שמעתי מרחל אטון פרשנות נפלאה למדרש על “לוחות ושברי לוחות שהיו מונחים בארון”, התייחסות ל”ארון” במובן של בית ושל נפש בו נוכל להכיל את השלם והשבור, ולא לייצר חברה “סטרילית” בה שולט היפה הנקי החזק והבריא (ומתוך כך גם הצעיר..) – וכל השאר יטופל מ”חוץ למחנה”..
ולסיום שווה לחשוב על המורשת והנורמות המשפחתיות שלנו בעניין היחס למושג “המחלה.” האם “מותר” לי להיות חולה? מהי הגדרתו של החולה? איך מצופה ממנו לנהוג? ואיך הסביבה אמורה להתנהל ביחס אליו ?
“וירא אליו..”- הקב”ה בא לבקר את אברהם החולה , החולה מחד שגופו היה דואב ובתהליכי החלמה, אך נפשו הייתה נמרצת וחיה כמעיין המתגבר שדאגה לזולת , ולהכנסת אורחים .ואולי מפרשה זו עלינו ללמוד לא רק על ביקור חולים ..אלא גם על ההנהגות שלנו כאשר אנו חולים…
כדברי שלמה במשלי המעצימים את תפקידה של הרוח בתהליכי התמודדות עם מחלות. “רוח איש יכלכל מחלהו, ורוח נכאה מי ישאנה לב נבון יקנה דעת ,ואוזן חכמים תבקש דעת” (משלי י”ח)
חורף בריא לכולנו !!
