הרב שמואל קורנבליט
שליח בני עקיבא לשעבר (ארגנטינה)
כיום רכז מכללת הרצוג באמל”ט, מקים אתר התנ”ך בספרדית tanaj.org  
ויו”ר ארגון משואה  masuah.org

לגרסת ה-PDF לחץ כאן

בפרשתנו אנחנו מוצאים את ברכת הכוהנים אשר בה נצטוו אהרון ובניו לברך את ישראל. ברצוננו להתמקד בחלק מן הפירושים שנתנו לצלע השלישית של הברכה המפורסמת  (במדבר ו, כו) “יִשָּׂ֨א ה’ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם“, ולראות כיוונים שונים שהפרשנות מציגה לנו וגם להציע מקור שמצביע על הקשר של הכוהנים עם ברכת שלום.
 
התרגום המיוחס ליונתן מפרש וִישַׁוֵי עֲלָךְ שְׁלַם בְּכָל תְּחוּמָךְ.  והמשמעות היא וישׂים עליך שלום בכל גבוליך. כלומר, זה לא מספיק שבחלקה הפרטית או המשפחתית  של האדם ישרור שלום אלא השלום צריך להיות משהו יותר רחב מעבר לבית הפרטי וצריך לכלול כל מקום שסובב אותך או שיש לו שייכות כלפיך.
 
אבן עזרא מפרש “וישם לך שלום – כטעם לא יגע בך רע (איוב ה, יט), לא מאבן, לא מחיה רעה ולא מאויב”
אבן עזרא רואה לנגד עיניו את הדברים שיכולים להזיק לאדם, וברכת שלום מאחלת ומבקשת מה’ שישמור עלינו מאותם דברים, כגון חפצים שיכולים להשליך על האדם או שהוא יכול להיתקל בהם, חיות המסתובבות חופשי ועלולות לתקוף או האויב שעורב לפגוע בנו.
 
רבי יוסף בכור שור קושר את השלום בין השאר לדברים התלויים בנו, אז הברכה מאחלת שנצליח לצלוח בשלום כל מיני התגרויות הנובעות מהיצר הרע או השטן – “וישם לך שלום. שלא יתגרה בך יצר הרע, ושטן…”
 
התלמוד ירושלמי אומר (דפוס ונציה) מסכת ברכות פרק ב דף ה טור א/ה”ד
“שכל הברכות חותמיהן שלום. א”ר שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום ומה טעם?
ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את עמו בשלום”

והעמק דבר מסביר – “וישם לך שלום. אחר כל הברכות, מברכים בכלי המחזיק אותם, שבלי שלום אין נחת בשום ברכה”
אז לפי הירושלמי ומה שמפרש הנצי”ב מוולוזין בהעמק דבר ניתן לומר שכדי שברכה או מעשה יחזיקו מעמד ושנוכל להנות מהם ולרוות נחת יש צורך של כלי שיחזיק אותם ואותו כלי הוא השלום, כי בלעדי הרוגע והשקט הכרוכים עם השלום לא נוכל להעריך את הברכות או הישגים שיהיו מנת חלקנו.
 
הקשר בין הכוהנים והשלום גם מובע במסכת דרך ארץ בפרק שלום ונאמר שם, בין השאר, שהשבח של אהרון נבע מזה שהוא רדף שלום. אז בסופו של דבר אפשר לומר ולסכם שמי שרדף אחר השלום והביא שלום בין בני אדם נצטווה הוא וצאצאיו לברך באמצעותו: 
“רבן שמעון בן גמליאל אומר גדול הוא השלום, שהרי אהרן הכהן לא נשתבח אלא בשביל השלום, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ומקדים שלום ומשיב שלום, שנאמר בשלום ובמישור הלך אתי, מה כתיב בתריה, ורבים השיב מעון, מלמד שכשהיה רואה שני בני אדם שונאין זה את זה, הולך אצל אחד מהם ואומר לו, למה אתה שונא לפלוני, כבר בא אלי לביתי ונשתטח לפני ואמר לי, חטאתי לפלוני, לך ופייס עלי, ומניח לזה והולך אצל השני ואומר לו כמו שאמר לראשון, והיה משים שלום ואהבה ורעות בין אדם לחברו, ועל זה נאמר ורבים השיב מעון.”
 
לסיום מאוד מעניין לציין שקהל המתפללים ושליח הציבור שנוכחים במעמד ברכת כוהנים לא צריכים להסתפק בברכת השלום מפי הכוהנים, אלא גם הם מתפללים ומבקשים שלום. מובא בסידורים שלאחר הברכה ובמקביל לש”ץ שממשיך בברכת “שים שלום” הקהל אומר “אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום – יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל, חיים וברכה למשמרת שלום”.
 

לתגובות: ko.shmuel@gmail.com