שליח לשעבר בשיקגו (תשס”ח)
כיום מהנדס מבנים


לגרסאת הPDF: אמור5780עברית

“קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵא-לֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱ-לֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת אִשֵּׁ֨י ה’, לֶ֧חֶם אֱ-לֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ” (ויקרא כא, ו’)
“וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי אֶת לֶ֥חֶם אֱ-לֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה לָּ֔ךְ, כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י ה’ מְקַדִּשְׁכֶֽם” (שם, ח’)
פרשתנו פותחת בדינים מיוחדים לכהנים. ובהמשך ענייני קודשים. כמעט בכל מצווה כאן המוטיב שחוזר על עצמו הוא”וקידשתו” וכן “ולא יחללו את שם אלוהיו”.

דינים אלו מבטאים סטנדרטים גבוהים יותר שמושתים על הכהנים. הכהנים מכילים בתוכם קדושה נעלה ביותר הנגזרת מה’. הם אחראים על הקרבת הקרבנות לה’ – “לחם אלוקינו”. עליהם ועלינו לקדש אותם, אחרת שם ה’ מתחלל.
פרשה זו ממשיכה את הציווי הכללי לבני ישראל הפרשה הקודמת – “קדושים תהיו” – תעשו את הצעד הנוסף כדי להיות קדושים, מעבר לקיום פשוט וטכני של המצוות.

ממשיכה פרשתנו,
“וְלֹ֤ א תְחַלְּלוּ֙ אֶת שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י ה’ מְקַדִּשְׁכֶֽם” (שם, כב’ ,לב).
מטרתנו כאומה הוא קידוש שם שמים בעולם. גם עלינו וגם על הכהנים מוטלת אחראיות לממש את הקדושה הזו. ההבדל העיקרי בין קדושת הכהנים לקדושת כלל ישראל הוא בכך שרק חלק קטן מהאומה יכול להיות בעבודה יום יומית במקדש ובקרבנות, שאר העם נדרש לממש חיים של קדושה במסגרת החיים הפיזיים היומיומיים.

במעבר חד הפרשה עוברת לפרשת המועדים:
“וַיְדַבֵּ֥ר ה’ אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י ה’ אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי. שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא קֹ֔דֶשׁ, כָּל מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ, שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽה’ בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם. אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י ה’ מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם”
ניתן לשאול מה ההקשר בין קדושת כהנים למועדים.

אולם כאן גם כן היבט מיוחד של הקדושה שאנחנו מכילים בתוכנו.
המועד הראשון שמצויין הינו השבת. אולם לאחריה חוזר הכתוב על הציווי ‘אלה מועדי ה”. ואז ממשיך את רשימת המועדים החל מפסח. מדוע החלוקה?
ישנו הבדל בין השבת לשאר המועדים, השבת נבראה בבריאת העולם על ידי ה’ ומתקיימת כל שבוע מאז. היא מבטאת היפרדות ליום מהשגרה למציאות קדושה יותר.

במועדים במעגל השנה ישנו שותפות שלנו ב-“לקרוא אתם במועדם”. בני ישראל אחראים על המועדים, בכך שהם אחראים על עיבור החודש והשנה. קדושתנו מעניקה לנו סמכות להחליט מתי בדיוק נחגג כל חג. כמו כן, החגים קשורים למעגל השנה של השגרה האנושית כיוון שהם צמודים לענות החקלאיות. ה’ מקדש אותנו וכך אנחנו מקדשים את המועדים ומעגל השנה.

אחת המצוות המופיעות כאן היא ספירת העומר אותו אנחנו מקיימים בימים אלו. מיד לאחר “השבת” פסח אנחנו מקריבים את קרבן העומר וסופרים 49 ימים עד ליום ה-50, בו אנחנו חוגגים שבת נוספת. שבועות שהוא חג מתן תורה.
ראשית אנחנו מציינים את הוצאתו מטומאות מצרים. משם אנו סופרים שבעה שבועות, שהם 49 ימים בהם אנחנו מטפסים בקדושה ובטהרה עד שנהייה ראויים לקבל את התורה. לצורך התהליך הזה אנחנו מביאים את ראשית התבואה שעמלנו ויזענו עליה במהלך השנה להנפה במקדש.

ביום החמישים אנחנו מעלים שוב ביכורים למקדש. דבר זה מזכיר לנו שמטרתנו בחיים הפיזיים היומיומיים הוא לחיות אותם בקדושה ולקדש שם שמיים.

יהי רצון שנזכה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ושיתקיים בנו הכתוב:
“וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י ה’ מְקַדִּשְׁכֶֽם”

לתגובות: yhbeej04@gmail.com