כביש 6– הידוע גם כ”חוצה ישראל” – איננו הכביש הארוך ביותר במדינה, ואינו באמת חוצה את המדינה מצפון לדרום – אולם הוא ללא ספק עורק תחבורה מרכזי ביותר במדינה וכביש האגרה הראשון במדינה והראשון מסוגו בעולם.

הרעיון לבניית הכביש התחיל החל בשנות ה-60 ותכנונים ראשוניים נכתבו בשנות ה-70 אך לאחר מכן לא קרה הרבה.

בשנת 1992 החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין על הקמת הכביש, באמצעות שותפות ציבורית-פרטית והעבודות החלו בשנת 1999. הקטע הראשון נחנך ב-2002

כיום אורכו הינו 167 קילומטר והוא מתוכנן להגיע לאורך של 248 קלימטר עד לשלומי שבצפון.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין ובניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך.

הכביש נבנה במימון שיטת BOT  בנה-הפעל-העבר

על פי שיטה זו מקים זכיין שנבחר במכרז את הכביש, מתפעל אותו וגובה את האגרה למשך זמן רב (במקרה זה ל-30 שנה) אז מסתיימת הבעלות הפרטית וחוזרת הבעלות של כביש 6 לידי המדינה)

להבדיל מרוב כבישי האגרה בעולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. בעת פתיחת הכביש, מערכת כזו הייתה קיימת אך ורק במקום אחד אחר בעולם – קנדה.

הכביש גם נקרא רשמית על שמו של יצחק רבין ז”ל אשר כאמור היה אחד מיוזמי הקמתו.