מאת:
הרב מרדכי טורטשינר
ראש ישיבה, ישיבה אוניברסיטה תורה מציון בית מדרש זיכרון דוב טורונטו
למה אנחנו מקריבים בהמות, עופות, ומנחות סלת לא-לקים? הרי אין לו גוף – ובוודאי שאינו זקוק לזה – הוא אינו רעב! איך ההלכות של תחילת הפרשה יכפרו על חטא של בעל הקרבן?
הרב משה איסרליס (רמ”א – במאה ה 16) הפיץ את ספר “תורת העולה” להסביר את בית המקדש ועבודתו ברמת המחשבה והקבלה. בתחילת חלק ב’ הוא סידר לא פחות מ 13 הסברים אפשריים למטרת הקרבן, אשר מצא בספרי הוגי דעות שקדמו לו. ההסבר הי”א שלו מדגיש את כוחו של האדם לעצב את העולם שלנו.
רמ”א ציטט את דברי ר’ אברהם אבן עזרא: “כי בתת כל חלק בעתו, ימלט החלק שיש לו חלק לעולם הבא. על כן פירש ‘לכפר’ לתת כופר, וכו’.” (מתוך פירשו לויקרא א:א) במילים אחרות: הקרבן הוא מעין ‘כליא ברק’, שסופג ו’בולע’ את העונש אשר היה מיועד לאדם שהביא את הקרבן. וכמו שהסביר הרמ”א: “כי דבר המערכה לא יסור אם נגזר עליו דבר רע, רק ד’ יתברך מחדש סבות לקיים הגזירה באחר כדי להציל את זה, והיא כופר נפשו של אדם.” (תורת העולה ח”ב)
אבל הסברא שעומדת בבסיס הסבר זה היא בעייתית. אם החוטא שב בתשובה (כפי שהוא מחוייב לעשות לפני הבאת הקרבן – אחרת הקרבן פסול!) היינו מצפים שהקב”ה יבטל את הגזירה בכל מקרה גם ללא הקרבן! אם כן – מדוע שיהיה צורך לגרום ‘סבל’ לבעל הקרבן (או לקרבן עצמו במקומו)!?
כדי להבין דברי הר’ אבן עזרא ודברי הרמ”א, צריך להבין לעומק את משמעותו של החטא.
בדרך כלל, החוקים של העולם שלנו הם או ממשיים או מדומים:
- חוק ממשי – הכוונה לחוקים קבועים בבריאה, שלא ניתנים להשתנות (בלי נס), ושייכים לכל אחד, בכל מקום ובכל זמן. זה כולל את חוקי הטבע, כגון בריאות ופיזיקה.
- חוק מדומה – הכוונה לחוקים שהתקבלו על בני האדם, כמוסכמות, ויש להם תוקף כל עוד החברה האנושית מקבלת אותם. זה כולל חוקי ממשלה ונימוסי הנהגה.
ההלכה היהודית נתונה בין שתי הקטגוריות. מצד אחד, התורה מוסרת את ההלכות כחוק בלתי משתנה של ‘נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם’. מצד שני, יש בהלכה היהודית התייחסות המרככת את ההלכה, כפי שמשתקף במאמרים כמו “רחמנא ליבא בעי” (סנהדרין קו:), “חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.” (ברכות ו.) כנראה שחוקי היהדות יש בהם גמישות שלא נמצא בסופת שלג או וירוס.
חוזרת השאלה – מדוע שתהיה גזירת עונש על אדם ששב בתשובה? למה הוא צריך קרבן תמורתו, כפי דברי הרב אבן עזרא והרמ”א?
סברת ר’ אברהם אבן עזרא, כפי שהובאו בדבריו לעיל, היא שבאמת להלכה היהודית יש השפעה שקיימת בעולם הממשי. כמובן שתשובה מועילה, אבל עדיין יש נזק שנגרם מהחטא, וחייבים ‘לשלם’ על מה ששברנו כשעשינו עבירה. אם נגזרה גזירת עונש – אי אפשר לבטלה על ידי תשובה בלבד.
מצד שני, הרעיון הזה גם חושף ומעצים את התוקף של המצוות שאנו עושים. הצדקה, תלמוד התורה, שמירת השבת הם הרבה יותר מרשימת פרטים בסדר היום הדתי שלנו – הם מעשים שמשפיעים על העולם באופן ממשי! פרטי ההשפעה מוסברים בתורת הקבלה, אבל הרעיון העיקרי נראה ברור: עלינו לראות את המצוות שלנו לא כמעשים פרטיים אשר חשובים רק לאלה שמחשיבים אותם, אלא כהתערבות חשובה בעולם הממשי, עם השפעה ואור חזק וברור – שמזהיר כאור השמש בגבורתו.
יה”ר שמעשינו יקובלו כאור הזה, ונחגוג חג פסח של שלום ובריאות וגאולה אמיתית.
לתגובות: torczyner@gmail.com
