הרב מאיר שלזינגר
יועץ תורני, תורה מציון

 

לקחים משליחים מחטא העגל

רבו מאד הפירושים והרעיונות שנכתבו ונאמרו בנושא חטא העגל, ברצוני להפנות את תשומת הלב אל נושאים שיש להם קשר ישיר לעבודתנו בכולל הציוני.

כאשר הקב”ה מודיע למשה על חטא העגל, הוא פותח במילים “לך רד כי שיחת עמך..” [לב 7] בצורת אמירה זו משתמע הם אינם העם שלי אלא העם שלך.  הוי אומר חטא העגל יוצר ניתוק מהקשר של עם ישראל עם הקב”ה. ההצהרה של העם בהתייחסותם לעגל “אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך”, [לב 4] אומרת לדעת רבים שהעגל מסמל להם את האלוהות שהוציאה אותם מארץ מצרים. [פרשנים שונים]. עגל היה סימן מקובל  בדורות הללו כדבר שמסמל אלוהות.. יחס כזה לעגל הזהב הוא אכן עבודה זרה [עיין רמב”ם  הל’ עכו”ם פרק א]. לכן ניתן להכריז שאין הם עם  ה’. . ., לכן הוא אומר שיחת עמך וכבר לא עמי

אלא שנשאלת השאלה מדוע הם נהפכים להיות העם של משה? קשה להסתפק בגישה המפרשת  -כי שחת עמך-  הכוונה אך ורק לומר עמך =זה הציבור שלך.

נראה שהתברר שדרגת האמונה של העם היתה כזאת שהעם עדין זקוק למשהו פיזי הנראה לעין ולא יכלו להסתפק באמונה של מציאות מופשטת שמנהיגה אותם מבלי לראות בפועל  ייצוג של האלוהות. משה שימש להם דמות כזאת אף על פי שהוא עצמו הדגיש שהוא ילוד אישה. לכן בהעלמו של משה הם היו זקוקים לעגל שישמש עבורם גילום של הייצוג האלוהי שהוציא אותם מארץ מצרים. על רקע זה ברור שהקב”ה אומר למשה בהדגשה כי  שיחת עמך.

אכן  לאחר תפילות משה בבקשה לכפר על חטא העם משה אומר בהדגשה וראה כי עמך הגוי הזה  [לג 13] הם רוצים ומתייחסים אליך. ואכן הקב”ה התרצה.

בהיותי ברוסיה נתקלתי בהרבה ציבורים שהרגישו שהם רחוקים מהקב”ה , מסיבות שונות [ובחלקם הפוכות] . אבל בהחלט אמרו אנחנו כל כך רחוקים, וכי הקב”ה יקבל אותנו.?.

אמרתי להם עם ישראל חטאו בעגל לאחר שמשה רבינו “נעלם ” ל40 יום, אתם שחייתם בניתוק מרושע במשך שבעים שנה בוודאי שהקב”ה מקבל אתכם רק תגידו אנחנו עמך –העם שלך. .  הדבר הראשון תזדהו בראש ובראשונה כלפי עצמכם ואח”כ גם כלפי כולם ” אנחנו יהודים, עם ה'”, ואז הקב”ה יקבל אתכם ברצון.. וב”ה זה פעל פעמים רבות.

בהרבה מקומות שבהם אנחנו פעילים כאנשי הכולל של “תורה מציון”, עלינו לעמוד על הנקודה של החיוניות של ההזדהות הגלויה אני יהודי. ואיני מסתיר זאת אף פעם.. גם את הפעילויות ההומניטאריות אנחנו צריכים לעשות  כעם של הקב”ה.  אכן, תורה מציון.