הרב רפי קדוש
לשעבר ראש כולל בקייפטאון
כיום רב קהילת ברכה ושלום באפרת וחבר בוועדת תכנים של תורה מציון
(וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: (ספר בראשית, פרק כ“ה
העובדה המתוארת בפסוקים היא כי יצחק אוהב את עשיו. ברם, הנימוק “כי ציד בפיו” סובל שני פירושים, שתי גישות בפי רבותינו.
לפי הגישה האחת, עשיו “צד” את יצחק. הוא מרמה אותו בדיבוריו, מטעה אותו במעשיו, ומצליח ליצור בעיני יצחק את הרושם שהוא צדיק. וכפי שפירש רש”י: “שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו”. זו הסיבה, לפי בעל ה”כלי יקר”, שלא נאמר ביצחק “בא בימים” כפי שנאמר באברהם. הביטוי “בא בימים” מדגיש סוג של הארה, מעבר מחושך לאור; הבנה טובה וברורה יותר של המציאות למרות – ואולי בעקבות- ימי הזיקנה. אולם אצל יצחק, “שאפילו לעת זקנתו תכהין עין שכלו מראות בתחבולות עשו, שהרי טעה בו (=בעשיו) והיה סבור שהוא צדיק, כי לא הרגיש ברמאותו, ע”כ לא נאמר ‘בא בימים’, כי אדרבה- הלך חשיכים, ואין נוגה לראות במראות האמת בעניני הנהגת עשו בנו”. (כלי יקר על בראשית, פרק כ“ז פסוק א‘)
מכיוון שכך, יצחק רוצה לברך את עשיו. הוא בעיניו הבן המועדף, שראוי לברכת הארץ, דגן ותירוש. אבל ברכה זו בטעות יסודה, והיא נובעת מתוך ההבנה השגויה שעשיו הוא הראוי.
אולם ישנה גישה אחרת בהבנת הסיפור. לפי גישה זו יצחק ידע גם ידע עם מי “יש לו עסק”. הוא ידע מי הבן הצדיק ומי המתחזה; ואולם למרות זאת טיפח את הקשר עם עשיו. כך לפי “מדרש הגדול”:
” ‘ויאהב יצחק את עשו’, וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כעורין, והכתוב אומר הלא משנאיך ה’ אשנא! ומפני מה אהבו, אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד, כדי לקרבו ולמשכו, שהרי קל וחומר, אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אילו שנאו וריחקו על אחת כמה וכמה, ואמרו רבותינו לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל דוחה.( מדרש הגדול, בראשית כ“ה, כ“ח)
לפי גישה זו הסיבה לברכה אותה קיבל עשיו לא היתה פרס על מעשיו, אלא רצונו של יצחק להשיבו בתשובה ולהחזירו למוטב. וכך מסביר ה”שפת אמת”:
“בפסוק ועתה שא נא כליך, יש לומר כי יצחק אבינו ידע מעשה עשו ורצה להשיבו בתשובה, ‘ועתה’ לשון תשובה, ואם היה נגמר כן, היה מעלה כל הכלי ציד לה’, והיה תיקון השלם.” (שפת אמת, תולדות, תרמ”ד)
לפי הבנה זו אין ברשעותו של הבן כדי להרחיקו מאביו. אדרבה, זו הסיבה- למרות הקושי העצום- לקרבו, ואפילו לברכו. וכל זאת כדי להחזיקו בתוך המסגרת המשפחתית, ובסופו של דבר להשיבו בתשובה.
