הרב אשר פויכטוונגר
שליח לשעבר בשיקגו (תשס”ב)
כיום מורה בתיכון אמי”ת ברעננה ומורה במרכז הגיור “עמי”


פרשת השבוע מספרת לנו על סכסוך וחוסר תקשורת בין אחים.
בתחילת פרשת וישב מסופר על התהוות היחסים של יוסף והאחים. בתחילה הוא מספר לאביו, יעקב אבינו ע”ה, כל דבר רע שהיו עושים. בהמשך, אביו מעניק רק לו כתונת פסים, ומראה בכך את חיבתו המיוחדת ליוסף. וכך נולדת לה הקנאה והשנאה עד כדי כך ש”לא יכלו דברו לשלום” (בראשית ל”ז, ב-ד).

לאחר מכן יוסף חולם את החלום הראשון. בחלום כל האחים “מאלמים אלומים בתוך השדה”, ואלומתו של יוסף מזדקפת וניצבת וכל האלומות משתחוות לאלומתו של יוסף. באופן מפתיע יוסף מתעקש לספר אותו לאחים, למרות שפירוש החלום כל כך ברור שיוסף יעלה לגדולה על אחיו. פירוש החלום כל כך ברור, עד כדי כך שבסיום דברי יוסף לאחים הם מיד עונים לו כאיש אחד “המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו?!” (שם, ה-ח).
כצפוי מראש, כתוצאה מסיפור החלום שנאת האחים ליוסף גוברת, “ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו”.

המפרשים עמדו על השאלה מדוע יוסף החליט לספר את החלום לאחיו למרות היחסים הלא טובים ביניהם והתגובה הצפויה של האחים. דעות המפרשים חלוקות מקצה לקצה. יש המפרשים את סיפור החלומות של יוסף לגנאי וטוענים שעשה זאת ממניעים שליליים, יש המפרשים שיוסף עשה זאת בתמימות ומחוסר הבנה של היחסים בינו לאחיו ויש המפרשים את סיפור החלומות דווקא לניסיון של יוסף להתקרב חזרה אל האחים. אדגים את הדעות השונות.

הרד”ק כותב: “היה מספר לאחיו החלום להכאיב לבם לפי שהיו מקנאים בו לאהבת אביו אותו, והיו שונאים אותו”, כלומר מניעיו של יוסף היו שליליים.
הספורנו, לעומת זאת, טוען שמעשיו של יוסף נעשו בתמימות ומחוסר ניסיון, “גם זה עשה מחסרון העצה כנער”. באופן מעט שונה, גם המלבי”ם מייחס ליוסף תמימות, “יוסף בצדקתו ובטהר נפשו החזיק את אחיו לאוהבים וחשב שהם יפתרו חלומותיו לטובה”.

אך בניגוד למפרשים אלו, רבים הם הדורשים את מעשהו לשבח, למרות שהיה מודע לפירוש החלום ולסכנה שעלולה לבוא עליו מכיוונם של האחים.
האור החיים נותן למעשי יוסף מספר הסברים, “אולי כי נתכוון להודיע אותם כי מן השמים העלוהו למעלה ומעשה יעקב היא בהסכמת עליונים ומזה יחדלו משנוא אותו. או יכוון להודיעם כי עדיין יצטרכו אליו ויבואו וישתחוו לו, ואולי כי ביודעם כן ירחיקו השנאה לבל ינקום מהם לעת יפלו לפניו, כי השבטים יכופו ראשם לגזירת א-ל עליון”. במילים אחרות, יוסף חשב שאם האחים יבינו שהעדפת יעקב אותו והעתיד של יוסף כמפרנס המשפחה מגיע מהקב”ה הם יפסיקו לשנוא אותו. גם החזקוני והכתב והקבלה מפרשים את מעשי יוסף באופן דומה.

לדעתי, קריאת הפרשה על פי פירושו של אור החיים רלוונטית ביותר. האחים שגו בהערכת מעשיו של יוסף, האחים חשבו שהוא ממשיך את התנשאותו עליהם, אך יוסף רצה רק להבהיר להם שהתנהגותו נובעת מבחירה אלוקית. גם יוסף שגה בצפיית התגובות של האחים. יוסף חשב שאם רק האחים יבינו שהוא מתנשא עליהם כי ה’ בחר בו וזה לטובתם הם יקבלו אותו ויאהבו אותו, אך בפועל מה שקרה הוא בדיוק ההיפך.

עלינו ללמוד מטעויותיהם של יוסף והאחים ולהבין שלא תמיד מי שאנו חשים שהוא מתנשא עלינו, עושה זאת ממניעים שליליים, להיפך ייתכן שהוא פועל לטובתנו, אך בגלל קשיי התקשורת אנחנו חושבים שהוא פועל לרעתנו. מצד שני, עלינו להכיר בקשיי התקשורת הללו ולהיזהר כאשר אנחנו פועלים כאנשי סמכות, כהורים, מחנכים, רבנים ומנהיגים כל אחד ואחת במקומו, ולהבין שמעשינו החיוביים אם חלילה יוצגו באופן לא מוצלח עלולים להתפרש כהתנשאות, וליצור שנאה במקום אהבה.

לתגובות: alongarin@gmail.com