כרמי רונן
שליח לשעבר בדייטון (תשס”ה-תשס”ו)
כיום עורך דין ומגשר דיני משפחה ומשפט אזרחי
שני חלומות מלווים את יעקב עם בריחתו מעשו אחיו ועד חזרתו. הראשון מספר על סולם ומלאכים עולים ויורדים בו – חלום עם הבטחה גדולה מאת ה’ ישירות המבטיח לו ש-‘הארץ שאתה יושב עליה לך אתננה ולזרעך’.
על החלום השני מספר יעקב לנשותיו. החלום התרחש בעת יחם הצאן, עת מלאך ה’ מתגלה אליו “וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ”. כשיעקב מתעורר מחלומו הוא מספר אותו לרחל ולאה שמחליטות: “וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ”.
בספרו ‘פירוש החלום’, טען פרויד שהחלום נוצר מתוך הלחץ לסיפוק המשאלות המודחקות. והוא מהווה מעין אפשרות לסיפוק הדחפים והמשאלות, ובכך מביא את האדם לכדי איזון. מגמת החלום היא סיבתית, ואת תוכנה הפנימי ניתן לפרש בעזרת הקשרים המועלים על ידי החולם עצמו במהלך הטיפול באופן חופשי (אסוציאציות חופשיות).
לעומת פרויד, טען יונג שבחלום יש גם ממד של “לא מודע קולקטיבי”. ממד זה פורץ את גבולות האני, ואת היכולת שלנו להבין את החלומות. בעוד פרויד חיפש בחלומות מגמה סיבתית של משאלות מודחקות מוסוות, חיפש יונג בכל החלומות את המגמה התכליתית, בעלת מנגנון ההנעה קדימה. להשקפתו של יונג, כשם שהאדם שואף ביסודו להתפתחות מתמדת, כך עלינו גם לחקור את החלומות ולנסות להבין את מגמתם. במקום לשאול: ‘מדוע’ עלינו לשאול: ‘לשם מה’ – “לחלום יש ערך של רעיון חיובי ומתווה דרך, או מטרה, אשר משמעותה החיונית עולה על זו של תוכן הודעה בקונסטלציה של רגע נתון” (קרון, 1998).
בעוד שפרויד האמין כי החלומות נועדו להסתיר ולהסוות את המשאלות המיניות והתוקפניות המאיימות על הנפש ומעוררות חרדה, טען יונג שהחלומות דווקא באים בכדי לגלות לאדם את האמת לנפשו. זאת, כיוון שבסוד החלום טמון המפתח להתפתחות העצמי. (מתוך: פשר החלומות בהגות היהודית מאת יואל רז).
במבט הנפשי, כשיעקב יוצא לשליחות של חייו, הוא יוצא אליה עם חלומות גדולים ורוחניים, שבהם ה’ מתגלה אליו ישירות, ומבטיח לו את ברכת יצחק. אמנם אימו רבקה מצווה עליו לברוח – אבל הוא ‘יוצא’ מארץ כנען – ולא בורח.
תוכניותיו מתממשות אחת לאחת, אבל אז משהו מתחיל להשתבש.
אחרי 21 שנים בבית לבן, כשכבר הילד אוטוטו מסיים את הקולג’ וכאשר העקודים והברודים נכנסו לו לחלומות, במקום מלאכים – יעקב חולם חלום שגורם לו להבין שלבן, הביזנס והצאן השתלטו עליו. כעת, ליעקב קשה יותר לשאול: “מה החלום הזה אשר חלמתי”?
בעזרת רחל ולאה האסרטיביות – הוא מקבל את התשובה ומחליט לברוח: וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד.(לא,כא).
יעקב מבין, אולי כמו יונג, שהחלום הוא המגלה את האמת בנפש, והוא אשר טומן את המפתח לתיקון והתפתחות עצמית. יעקב מכיר מתוך חלומותיו את עולמו הפנימי ומבין מכך מה נדרש ממנו, כעת יעקב, כבר מבין שלבן הע(א)רמומי, על כל חוקי הכלכלה השקרית שלו, מסוכן יותר מאשר עשיו אחיו.
מהפן הפרטי לפן הלאומי. החלומות שיעקב חולם הוא חלום הגאולה של עם ישראל עת הוא יוצא לגלות. כשהחלומות על גאולה משתנים לחלומות אחרים, צריך לעצור ולשאול – מה החלום הזה אשר חלמתי?
לתגובות: carmironen.law@gmail.com
