מאת: ראיה אנגל
שליחה לשעבר (מלבורן, תשע”ח)
כיום סטונדטית לכלכלה ולימודיים כללים באוניברסיטת חיפה


לגרסאת הPDF: כאן

בקריאה נקייה של פרק ט”ז נראה שה’ מנחה את משה כיצד על אהרון לבוא אל הקודש. ככל שמתקדמים בהנחיות, הפסוקים הופכים למוכרים יותר ויותר עד שמגיעים לפסוק כ”ט : “והייתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש…” – הפסוקים מתארים את סדר העבודה.

כשקראתי את הדברים תהיתי לעצמי, מה עניין סדר העבודה למות נדב ואביהוא? בחיפוש אחר התשובה נתקלתי בדבריו של הרב יהודה ראק שאת חלקם אשמח לשתף.
הרב ראק מביא את דבריו של ‘חיי אדם’ המסביר שסדר העבודה ניתנה לאהרון כהנחיה כיצד עליו להתכונן כדי שיוכל לבוא אל הקודש בכל עת שירצה. ההנחיות נצרכו בעקבות הביאה השגויה של בניו ועל מנת למנוע מקרים נוספים, ולכן לא מצוין בתחילת הציווי של ה’ אל משה שמדובר על תאריך מסוים, אלא, שזו הצורה של אהרון לבוא אל הקודש. אך מעבר להנחיות לאהרון, מדובר גם על הנחיות לכל כהן גדול. אך יש הבדל בין אהרון לבין שאר הכוהנים לדורות – הכהן הגדול יכול לבוא אל הקודש ביום הכיפורים לפי התנאים אותם ה’ מלמד את משה בפרשה זו (עפ”י פרשה כ”א, ז’, ויקרא רבה).

דבריו של ה’חיי אדם’ מעלים שאלה – לפי פשט הפסוקים, לא נראה שה’ מדבר עם משה בצורה של תנאי, אלא בצורה של ציווי והחלטיות –  “בזאת יבוא אהרון אל הקודש…” (פס’ ג’). התשובה לשאלה זו נמצאת בקשר שבין סדר העבודה למותם של נדב ואביהוא. הציווי של ה’ למשה, הדרך בה אהרון צריך לבוא אל הקודש, נועד להנחות כיצד אהרון יכול לטהר את עצמו, בני ביתו, בני ישראל והמקדש מהטומאה שחטא נדב ואביהוא ומותם הביאה. יש צורך בכפרה וטהרה. אך האפשרות הזו להיטהר איננה חד פעמית וניתנת לאהרון בלבד, אלא היא ניתנת לכל כהן גדול בכל דור – היא נדרשת לדורות. פעם בשנה הכוהנים, העם ובית המקדש צריכים לעבור כפרה וטהרה, והכהן הגדול יכול לעשות זאת באמצעות סדר העבודה.

פירוש זה גם מסביר את הנאמר בפסוק האחרון של פרק זה: “…ויעש כאשר ציווה ה’ את משה” (פס’ ל”ד). פסוק זה מראה על זריזות מסוימת לקיום דבר ה’ ולא על דחיית קיום הדברים – רק כאשר הגיע יום הכיפורים (לפי פירוש רש”י אהרון קיים את הציווי רק ביום הכיפורים, ולא מיד). לפי פירוש זה, שסדר העבודה נועדה בשביל אהרון לכפר ולטהר באותו הזמן בעקבות מות נדב ואביהוא, ניתן להבין את הזריזות בקיום הציווי. זה השלב השני בתגובת ה’ למות נדב ואביהוא, הכוהנים הממונים על המקדש, ביום השמיני לחנוכת המשכן. ראשית ה’ מחזק את תפקיד הכוהנים בנוגע לקדושת המקדש (בפרקים הקודמים לפרק זה) ושנית הוא שולח את אהרון לכפר עליו, על בני ביתו, על עדת ישראל ועל המקדש.

שבת שלום, והרבה בריאות.

לתגובות: reayah97@gmail.com