הרב אשר פויטוונגר
שליח לשעבר בשיקגו (תשס”ב)
“ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר” (בראשית לג, יח).
אחת ההתנהגויות המוזרות של יעקב אבינו בפרשת השבוע הוא קניין חלקת השדה בעיר שכם. בספר בראשית מצאנו שאבותינו התיישבו במקומות רבים בארץ ובשום מקום לא נאמר שהם רכשו את המקום מידי המקומיים שחיו בארץ בתקופתם. שני מקרים יוצאים מן הכלל בספר בראשית הם רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם וקניית חלקת השדה בעיר שכם על ידי יעקב.
בעוד את מעשהו של אברהם לרכוש את מערת המכפלה ניתן להבין, משום שהמקום שבו רצה לקבור את שרה היה בידיו של אדם אחר, עפרון החיתי, יותר קשר להבין את מעשהו של יעקב לרכוש את חלקת השדה הסמוכה לשכם. ובלשונו של החיד”א: “‘ויקן את חלקת השדה’ – תימה! והרי לא היה עתיד לעמוד שם אלא לפי שעה, ולמה הוצרך לקנות? וכי בכל מקום שהיה נוטה אהלו היה קונה?”.
המדרש (בראשית רבה עט, ז) מלמד אותנו שרכישת אותם המקומות לא נועדו לתקופתם אלא עבור העתיד, עבורנו הבנים: “אמר רבי יודן בר סימון: זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם. ואלו הן: מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה, שכתוב ‘וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון’, בית המקדש, שכתוב ‘ויתן דוד לארנן במקום…’, וקבורתו של יוסף ‘ויקן את חלקת השדה’, יעקב קנה שכם”.
דרשה אחרת מייחסת את קניית חלקת השדה לטקס הברכה והקללה שנעשה בהר עיבל ובהר גריזים, ששם בני ישראל קיבלו על עצמם את התורה פעם נוספת: “מצינו שלשה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות, אשר באו לידם על ידי קניית כסף, ואלו הן: חברון, והר גריזים והר עיבל, והר המוריה … הר גריזים והר עיבל, ששם כרתנו ברית וקבלנו עלינו התורה באלה, וכתוב עליו: ‘ויקן את חלקת השדה’ ” (רבנו בחיי).
פרשנות אחרת מאת פרשן פשטן, האבן עזרא: “והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לו לארץ ישראל, ומי שיש לו בה חלק, חשוב הוא כחלק עולם הבא”.
אך קושייתנו בעינה עומדת, כשאברהם קונה את מערת המכפלה היא משמשת באופן מידי לקבורת שרה, ובוודאי שאברהם דאג לכבודה של אשתו ולא רצה שיפגעו בקברה ולכן קנה את המקום בכסף מלא. דוד המלך הקונה את גורן ארונה מיד בונה באותו מקום מזבח ומתכנן תוכנית להקמת המקדש. אך מה ראה יעקב לרכוש כבר אז חלקת קבר ליוסף או שטח לטקס קבלת התורה? ואם כדברי האבן עזרא, מדוע צריך לקנות את המקום בכסף בזמן שיש קרקעות הפקר רבות כל כך?
עלינו לחפש מה עשה יעקב באותו מקום שקנה מאת שכם. בפסוק הבא נאמר: “ויצב שם מזבח ויקרא לו א-ל א-להי ישראל” (בראשית לג, יט). כיוון שבאותו מקום יעקב בונה מזבח הוא עומד על כך שהמזבח יהיה בנוי על קרקע הקנויה לו ולא על קרקע שלקחה לו מן ההפקר. החיד”א (פני דוד וישלח א) מסביר זאת כעניין פרקטי, “לפי שבנה שם מזבח ולא היה רוצה שיהרסוהו על כן קנה המקום”.
אבל ניתן להסביר זאת כעניין עקרוני כמו שאמר דוד המלך לארונה היבוסי: “ויאמר המלך אל ארונה: לא, כי קנו אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה לה’ א-להי עלות חנם; ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים” (שמו”ב כ”ד, כד). יש בקניית המקום למזבח לה’ בכסף משמעות כמו שכותב ר’ צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק וישלח ט) בפרשתנו: “והיינו שלקבוע מקום קדושה צריך להיות בכסף ובמחיר”.
גם כשבני ישראל היו במדבר והקב”ה רצה להשרות שכינתו על עם-ישראל הוא ציווה את משה “ויקחו לי תרומה…” (שמות כ”ה, ב). בניין המשכן מגיע מתרומתם ומנדבת הלב של בני ישראל. לביאור הצורך בכך אצטט מספר החינוך (מצוה צ”ה): “כי בנין בית לשם יתברך, ועשותינו בה תפלות וקרבנות אליו, הכל להכין הלבבות לעבודתו יתעלה, לא מהיותו צריך לשבת בין אנשים ולבוא בצל קורותם, ואם ארזי לבנון יבנוהו או ברותים, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, וברוחו יעמודו, אף כי הבית אשר בנו בני האדם צריך כבודו חלילה, הלא ידועים הדברים וברורים שהכל להכשר גופותינו, כי הגופות יוכשרו על ידי הפעולות, וברבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן מחשבות הלב מטהרות מתלבנות מזדקקות”.
ניתן להוסיף על כך גם קומה נוספת, האבות לא חיו רק בתודעה של הזמן ההווה שהם חיו בו, אלא גם בתודעת שליחות של מקימי אומה. האבות כולם הרי נתנבאו שהם יקימו אומה שכל העולם יתברך ממנה (לדוג’ בראשית י”ב, ב; כ”ו, ג-ד; כ”ח, יג-טו), ולכן מעשיהם אינם רק התמודדות עם ההווה של תקופתם אלא גם הכנה לדורות הבאים, “מעשה אבות סימן לבנים”, והם פועלים מתוך מודעות לכך שלמעשיהם יש משמעות לדורות שיבואו אחריהם. יוצא מכך, שכשיעקב קונה מקום בארץ ישראל לבנות מזבח הוא מודע לכך שהמקום הזה מתקדש בקדושה עולמית לדורות הבאים. ולכן, כיוון שאותו מקום נרכש על ידי המאמץ של יעקב בכסף רב והפך להיות מזבח ומקום להשראת שכינה על יעקב ובניו, נתקדש המקום ונבחר על ידי ה’ למקום קבלת התורה שבארץ ישראל וטקס הברכה והקללה ולמקום קבורתו של יוסף.
כאז גם היום, עלינו להשקיע מאמץ וכסף כדי להשרות קדושה בעם ישראל, לעשות זאת מתוך תודעת שליחות לדורות הבאים, וגם אם לא נוכל להבחין בתוצאות, בטוחים אנו שהקדושה שהבאנו בעם ישראל תופיע.
