שליח לשעבר בשיקגו )(תשס”ח
כיום מהנדס מבנים
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד-מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן
וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת-מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל-פִּ֣י ה’ וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם.
פרשתנו מסכמת את ספר במדבר ספר המסעות. בפרשתנו הם עומדים בערבות מואב ומתכוננים לכניסה לארץ ישראל. פרשתנו פותחת ברשימת המסעות.
בהמשך הפרשה עוסקת במספר נושאים הקשורים לכניסה לארץ: הציווי להוריש את הארץ, שרטוט גבולות הארץ, הכתרת ההנהגה החדשה לקראת הכניסה, חלוקת ערי הלווים וכן דיני רוצח וערי מקלט.
נשאלת השאלה מדוע היה חשוב לסכם את המסעות דווקא כאן.
מספר תשובות עלו במפרשים.
לפי רשי דבר זה נועל להזכיר חסדו של מקום ולהדגיש שכמעט כל התקופה בין חטא המרגלים ברתמה. עד מות אהרון – 38 שנה נדדו רק 24 מסעות – מה שאומר שהם יכלו לשבת תקופות ארוכות יחסית בכל מקום.
הרמב”ן מזכיר בשם הרמב”ם שהיה ציווי לחזור על דברי המסעות על מנת להזכיר את האותות והניסים שעברו בני ישראל במדבר, שהרי המדבר הוא מקום שאלמלא החממה הא-לוקית אין אפשרות להתקיים. בני ישראל חיים לחלוטין על ניסים.
מובן גם שיש גם קשר להמשך הפרשה. ציוויים מעשיים לקראת הכניסה לארץ. הסתיים עכשיו פרק המדבר, עכשיו הגענו ליעד ומתחיל שלב חדש.
משפט מפתח בפרשת המסעות היא “מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל-פִּ֣י ה'”.
כל המסעות היו על פי ה’, מה עוד, שהם יוצאים למסע, בלי ידיעת היעד. דבר זה דורש אמונה.
הספורנו אומר ש”רצה האל יתברך שיכתבו מסעי ישראל להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה באופן שהיו ראוים להכנס לארץ”.
גם החיים הניסיים במדבר, בהם ה’ פותח להם בארות באזורים צחיחים ומוריד להם מן מן השמים דורשים אמונה שזה יקרה גם מחר.
במעבר חד, הפרשה עוברת לציוויים מעשיים בנוגע לכניסה לארץ. צריך לצאת למלחמות מול עמים מקומיים, להקים הנהגה פוליטית יום יומית, לחלק ולהחזיק נחלות ולהתעסק עם משפט. יש כאן צורך בלקיחת אחראיות על חיים מעשיים, צריך לקיים את זה ללא הניסים הגלויים שליוו את יציאת מצריים והמדבר תוך אמונה שה’ עדיין מלווה אותנו בכל צעד.
בחטא המרגלים הוכח שהעם שהרגע יצא מעבדות בה הוא תלותי לחלוטין באדוניו, תוך ניסים גלויים לא היה בשל וטרם פיתח את מידת האמונה בה הוא מאמין שהוא מסוגל בעזרת ה’ לעמוד בכל האתגרים בפניו. על כן גם ניסיון ההכפלה בניגוד להוראת ה’ כשל ונהרגו רבים במלחמה.
מתברר שהמעבר מעבדות דרך גאולה ניסית היה חד מדי, היה צורך לבנות את אמונתם כתשתית לזכות הכניסה לארץ. הם הוכיחו זאת ב”לכתך אחרי במדבר” – 40 שנה בה הם עשויים לקום בכל רגע ולנסוע על פי ה’ ליעד בלתי ידוע. הם מכונים לקבל את השלב הבא –
“וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ”
לתגובות: yhbeej04@gmail.com
