מסגד אל-ג’זאר הוא הגדול, החשוב והמפואר מבין שמונת המסגדים הניצבים כיום בעכו העתיקה, ועד לכיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים היה הגדול ביותר במדינת ישראל. הוא קרוי על שם מקימו, מושל צפונה של ארץ ישראל מטעם האימפריה העות’מאנית בסוף המאה ה-18, אחמד פאשה אל-ג’זאר , ומוכר גם בכינוי “ג’אמע אל-באשא” (מסגד הפאשה).

אחמד אל ג’זאר ידוע בזכות הבניה הנרחבת שעשה בעיר עכו ובעמידתה של העיר המבוצרת במצור שהטיל עליה נפוליאון בשנת 1799. בשל אכזריותו ומִנהגו להטיל מומים בנתיניו כונה “אל-ג’זאר” – “הקצב”.

גלגולים רבים היו למקום הזה. המסגד הוקם בשנת 1781 על שרידיה של כנסייה צלבנית שהוקדשה לצלב הקדוש. כנסיית הצלב הקדוש הוקמה בתורה על שרידיו של מסגד יום השישי מהתקופה הערבית.

חומרי הבנייה של המסגד, בעיקר מרכיבי השיש והגרניט, נלקחו מהחורבות העתיקות של קיסריה, עתלית ועכו מימי הביניים. אל-ג’זאר הזמין כמה בנאים יוונים fדי לבנות את המסגד.

כידוע הרמב”ם מתיר להתפלל במסגד היות ולא מדובר על מקום עבודה זרה אלא מקום לתפילה לבורא עולם.