חנן שלזינגר

הרב חנן שלזינגר
ראש כולל לשעבר בבוקה רטון (תש”ס – תשס”ז)
כיום מנכ”ל ורב קהילה בדאלאס, טקסס

 
שתי אחיות בשנות השמונים לחייהן יושבות על הספה. אחת פונה לשניה ולוחשת בכעס העצורה בתוכה שנות דור –  “אמא מעולם אהבה אותך יותר ממני”!

דו שיח זה סופר לי על ידי בנה של אחת הנשים, בשובו מביקור אצל אמו ודודתו. ולא יכולתי שלא להגיב בתדהמה וחלחלה. האמנם נושאים אנשים על גבם כל כך הרבה רעל וחימה? הלא ברור באיזה מסע כבד אנו מכבידים על אצמנו כאשר אנו לא מצליחים להתפטר מנטירות כגון אלו? אך אכן זאת המציואת – זה חלק מהמרקם הטרגי של החיים שחלקנו רוקמים לעצמנו.

ברם זה לא צריך להיות כך. אפשר אחרת. התורה מזהירה אותנו: “אל תשנא אחיך בלבבך”, וגם “לא תקום” – התמודד אם העבר ותמשיך הלאה. אל תשאר מאחור. ואם כלו כל הקיצים, ושום דבר לא עוזר, התורה מעניקה לנו יום אחד כל שנה שכל מהותו – סליחה.

אכן יום כפור סובב על ענין הסליחה. חטאתותינו נמחלים וניתן לנו להתקדם עם חיינו בלוח חלק. אך כפי שאמרו חכמינו: “למי נושא עוון? למי שעובר על פשע” (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כח.) הקדוש ברוך הוא אינו נושא את עוונותיהם של החוטאים כלפיו עד שהם לא נושאים את עוונותיהם של החוטאים כלפיהם! בדיוק מה שאנו מיחלים שהקב”ה יעניק לנו, אנו קודם כל צריכים להעניק לזולתינו. אמנם זהו יום גדול שבו ה’ סולח לבני אדם, אך רק אחרי שבני אדם סולחים זה לזה.

ואכן נראה שזה לא יכול להיות אחרת. כל המטרה של הסליחה האלוקית היא לתת לנו הזדמנות שניה להתנסות במלאכת החיים, לאפשר לנו להצליח היום למרות הכשלונות של אתמול. מחילה מאת רבון עולמים משחררת את העתיד מזרועתיו הדורסניים של העבר. ברם הא-ל הטוב אינו יכול לשחרר אלא מי שמסכים להשתחרר. מי שעודנו מחזיק בעבר ומתעקש לכבול את עצמו באזיקיו, מונע מאת הקב”ה מלתת לו את החרות המיוחל. החלטה להמשיך להחזיק בכאב ובפגיע של העבר – וזאת היא אכן החלטה אישית – זאת החלטה לתת  לסבל של העבר בעלות על העתיד. זאת גם החלטה לוותר על השליטה על חייך ולתת את השליטה הזאת לאלו שכביכול פגעו בך. מי שסולח – מאפשר לעצמו לצאת משערי הכלא הכולא אותו ברעל של רגשות הרסניים שמסוגלים לאסור את האדם כל חייו. איזהוא גיבור? – הכובש את יצרו. כבישת יצר הנטירה היא המפתח לקבלה של סליחה אלוקית.

ביום כפור הקב”ה מתחנן לפנינו לתת לו את האשפרות לסלוח לנו. מחזור התפילה מלא בתפילות היוצאות בקריאה נרגשת שנחלץ את עצמנו מעבותות העבר – מטינות ונטירות, משנאות וכעסים הקבורים בעמקי הנפש. תטהרו – אומר הקב”ה – ואני אטהר אתכם. אך מי שטובל ושרץ בידו; אף הקב”ה בכבודו ובעצמו אינו יכול לעזרו. מי שמסרב לשחרר את חויתו מהמים המלוכלכים של העבר, אין הקב”ה יכול לזרוק עליו מים טהורים. מי שמתנקה ופותח את ספר הזכרונות שלו לדף חדש, גם הקב”ה יעשה כן בספר הזכרונות שלו.