יוסי פינץ
שליח לשעבר במונטריאול (תשס”ב)
כיום עובד במועצה אזורית שומרון
ספירת העומר, ארץ ישראל ומה שביניהם
ימי העומר על פניו הם ימים מבלבלים. מגיעה תקופת האביב הנפלאה וחג הפסח, חג הגאולה, לידתו של עם ישראל. חג שמייצג את שורש האמונה בבורא עולם, ואז, לפני שהספקנו להתאושש מליל הסדר מגיעים ימי הספירה, שאצל חלקנו לפחות מצטיירים כימי אבלות. נשאלת השאלה, למה להתחיל להתאבל בתוך הפסח? ממשיכים בספירה, והנה מגיע יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לכאורה אבלות אמיתית!
ממשיכים. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – יום עצוב וקשה, ומיד לאחריו, בלי שום תקופת צינון, מגיע יום העצמאות, יום שמח, גדול וקדוש שבו עם ישראל הופך פניו, לובש חג, אומר הלל והודאה לבורא עולם ומתחיל לנפנף. כמובן שאח"כ יש את ל"ג בעומר, יום ירושלים והכול מסתיים בחג השבועות בקבלת התורה. מה קורה פה?
הצליחו להכניס לתוך חמישים הימים האלו כל כך הרבה אירועים: שני רגלים, שני ימי זיכרון, שני ימים טובים המציינים את תקומת ישראל וכבונוס דחפו במבצע את ל"ג בעומר! במקום להתחשב בתקופת היובש שבאה אח"כ עד החגים, 4 חודשים בלי כלום (בינינו – מי חוגג את ט"ו באב?!) – הכניסו 50% מהמועדים לתוך 15% מימי השנה!
בשביל להתחיל להבין מה מתרחש נסתייע במדרש חז"ל מפתיע בו הם רמזו על הקשר שבין גאולת ישראל לבין ספירת העומר. וכך מובא במדרש רבה ויקרא כ"ח: "…ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ – הוי אומר בזכות מצות העומר… לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: 'כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר…"
וממשיכים במדרש: "לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך. שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען, הדא הוא דכתיב" 'ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען… ואתה את בריתי תשמור' ואיזה? זה מצות העומר…"
כבר רואים קשר הדוק ונפלא בין ימי העומר וירושת הארץ.
אבל מה מהות הקשר? מה הסגולה הקיימת בימי הספירה הנותנת לנו את הכוח לשוב ולרשת את ארץ ישראל?
ספירת העומר מחברת בין חג גאולת מצרים המציין את גאולתנו הפיזית, לחג השבועות המציין את גאולתנו הרוחנית.
ספירת העומר מתחילה במנחת השעורים, שהוא אוכל לבהמות, ומסתיימת בחג השבועות, במנחת חיטין, שהיא מאכל אדם. במובן הזה ספירת העומר מבטאת מהלך שהאדם עובר ממצב בהמי למצב בו הוא חי כבן אדם. ימי הספירה, שבתוכם מוזכרת מיתת תלמידי רבי עקיבא לא במקרה, אינם ימי אבלות כי אם ימי תיקון, תיקון לחטא תלמידי רבי עקיבא. האבלות היא בעיקר על המצב בו לא הייתה הכרה בתפיסה כי בניית קומת האדם הטבעית-נפשית-מוסרית הינה תנאי לבניית קומת הנשמה האלוקית של האדם הישראלי הקשורה לתורת ישראל.
אם כן, לפנינו שני תהליכים שהם בעצם אחד.
הראשון הינו התהליך שעובר על עם ישראל ביציאה מגלות מצרים ועד לקבלת תורה, שהוא בניית קומה פיזית איתנה ומתוקנת מידתית כהכנה לקבלת תורה, ואלו הם בעצם ימי ספירת העומר עד חג השבועות.
השני הוא התהליך שעובר על עם ישראל בתקופתנו אנו, המתחיל באותו אופן – במהלך של תקומה מגלות אירופה והנכר למהלך של תקומה מדינית, וסופו בבניית קומה אמונית-רוחנית איתנה בארצנו, בד בבד עם המשך ביסוס מעמדנו הפיזי. כל זה מצוין לא במקרה בימי העומר.
תהליך דומה עובר גם על האדם הפרטי – התינוק שנולד בשנותיו הראשונות אט אט הוא מבסס את קיומו הפיזי, לאחר מכן בגילאים קצת יותר מתקדמים אפשר להתחיל לעבוד גם על תיקון מידות ובסוף האדם עובר לשלב שבו הוא יוכל לקבל עליו גם את עול התורה והמצוות.
התהליך המורכב, העמוק והנפלא שעבר על עם ישראל ביציאה מגלות מצרים לחרות, לקבלת תורה ולירושת הארץ בביאה הראשונה, מקביל לתהליך שעובר על עם ישראל בתקופתנו אנו, עת אנו רואים לנגד עינינו את ביסוס ישיבתנו בארץ ישראל, ביחד עם חיזוק קומתנו הרוחנית.
יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לביאת משיח צדקנו ולכינון בית המקדש.
