האם יש תקדים היסטורי ללחימה מתמשכת למעלה משנה, בעוצמה צבאית של אויבינו מכל הכיוונים ומשמי מרומים, ובפיגועים המזעריים יחסית בהרוגים לכוחותינו ולעמינו?
“תנו עוז לא-לוקים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים” (תהלים ס”ח). גדול הרועה המציל את הכבשה האחת משיני שבעים הזאבים המקיפים אותה.
העוז בשחקים שהקב”ה מלווה אותנו, את מדינת ישראל, צבאה ואזרחיה הוא בלתי נתפס.
חשבו: אילו לא נתגלו המנהרות ששנים נחפרו במעמקי רצועת עזה לאורך קילומטרים, התחמושת שרוכזה בתוכם, בעתיד היו ממשיכים לחפור מנהרות אלו מתחת לאדמות הארץ, ויגיעו לאשקלון, לאשדוד ולשדרות ולפתע היו אויבינו פורצים לערים וליישובים לכלותינו.
עלינו לשבח להודות ולהלל.
כל דור ודור חייב לראות את עצמו ואת נס קיומו המתגלה והמתגלה והמתעצם עלינו ועל מדינתנו. עלינו להודות על הניסים ועל הפורקן המתגלים בהגנת כיפת הברזל בשמים, וביד ה’ המופיעה בעוצמות האוויריות של חיל האוויר, טייסי המטוסים השומרים והתוקפים את בסיסי האויב וחילם בכל מקום שהם.
עלינו לשבח על הניסים ועל הנפלאות שעשה לנו בורא העולם בימים האלו, בשנה הזאת, חובת ההודאה בימי חנוכה הבאים עלינו לטובה מתעצמת ומתרחבת, במיוחד בשבועות האחרונים עם כל שינוי במעמדנו הבין לאומי.
לנגד עינינו מתגלה שומר ישראל השומר את שארית ישראל האומרים “שמע ישראל”, וגואלינו גאולה שלימה ומהירה למען שמו באהבה. אנו תפילה שיהי ה’ א-לוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו, נצח סלה ועד.