ד”ר יעל צהר

בפרשת סוטה התורה מתארת זוגיות שהתקלקלה. הבעל חושד באשתו שבגדה בו, והוא מלא דמיונות מכאיבים ונוראים. הכתובים מתארים בפרוטרוט את הספקות המכרסמים בלבו של הבעל, ומוצגות שתי האפשרויות העומדות לפניו: “ועבר עליו רוח קנאה, וקנא את אשתו – והיא נטמאה, או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, והיא לא נטמאה” (במדבר ה’, יד).
הביטוי “עבר עליו רוח קנאה” משקף את מצבו הנפשי של הבעל. הוא שרוי בספקות ובחשדות המרעילים אותו ומשפיעים קשות על האווירה בבית ועל התקשורת שבינו לבין אשתו. כך אי אפשר לנהל חיי משפחה בריאים.
כמו כן, מילת התנאי “אם” חוזרת בפרשת סוטה ארבע פעמים, כאשר התורה מציגה את שתי האפשרויות – חטאה או לא חטאה. הכוהן משביע את האישה ואומר לה : “אם לא שכב איש אתך, ואם לא שטית…” (יט); בהמשך מוצגות שתי תוצאות אפשריות: “והיתה אם נטמאה, ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים… ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא, ונקתה ונזרעה זרע…” (כז-כח). סיכום הדברים מצביע גם הוא על שני הכיוונים: “זאת תורת הקנאות אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה, או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו” (כט-ל).
יכולה הייתה התורה לומר – היות שאין עדים, והיות שהאישה מכחישה את חשדותיו, חייב הבעל להתגבר על עצמו, או, לחילופין, להתגרש ולפרק את הבית. אך לא כך הדבר: כדי להשיב על כנו את האמון שנשבר, וכדי לנסות ולהשאיר את הבית שלם על מכונו, התורה מציעה פתרון נסי בדמות מי סוטה.
חז”ל מפרשים את הדברים באומרם כי הפרשה כולה עוסקת בשלום בית, וכי מטרת הטקס שנעשה בבית המקדש היא להציל את הזוגיות ולהחזירה למצב טוב והרמוני. בעקבות הפסוק “וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים, והשקה את האשה…” (כג), מדגיש המדרש שמחיקת הפסוקים בהם מצוין במפורש שם ה’  -“יתן ה’ אותך…” – (פס’ כא),  מצביעה על הנושא המרכזי: “אמר מר: גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה: שמו של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה ימחה על המים” (חולין קמ”א, ע”א).
רמב”ן מדגיש את הנס הגדול שנעשה פה: “והנה אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי העניין הזה שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל, בהיותם רובם עושים רצונו של מקום. כי חפץ למען צדקו לייסר הנשים שלא תעשינה כזימת יתר העמים, ולנקות ישראל מן הממזרות שיהיו ראויים להשרות שכינה בתוכם. ולפיכך פסק העניין הזה משעה שנתקלקלו בעבירות. כמו שאמרו (סוטה מ”ז, א): משרבו הנואפים פסקו מי סוטה”.
תוך כדי הפרשה מתואר תהליך אותו עוברים בני הזוג.  בתחילה הכתובים מגבים לגמרי את חשדותיו של הבעל.  עד כדי כך, שעל הביטוי  “מנחת קנאת” (טז) אומר רש”י (בעקבות ספרי ח’): “מעוררת עליה שתי קנאות – קנאת המקום וקנאת הבעל”. ולבסוף, אם אכן מתברר שהחשד היה חשד שווא: “ונקתה ונזרעה זרע” –  “שאם היתה עקרה נפקדת, שאם היתה יולדת בצער יולדת ברווח, נקבות יולדת זכרים, קצרים יולדת ארוכים, שחורים יולדת לבנים” (סוטה כ”ו, ע”א). כלומר, הזוגיות הופכת להיות מתוקנת לגמרי, ולזוג המאושר מזומנים חיים פוריים ושמחים, מלאים ברכה ושפע אלוקי.
רבי מאיר לומד מפרשת סוטה
רבי מאיר היה יושב ודורש בלילי שבת. הייתה שם אישה אחת יושבת ושומעת לו. נתאחרה דרשתו. המתינה עד שגמר מה שדרש, הלכה לביתה ומצאה הנר כבה. אמר לה בעלה: היכן היית? אמרה לו: ישבתי ושמעתי דרשה. אמר לה: כך וכך שאין את נכנסת לכאן עד שתלכי ותירקי בפני הדרשן. ישבה שבת ראשונה, שבת שנייה ושלישית. אמרו לה השכנות: כעת אתם צהובים, הבה נלך עמך אל הדרשן.
כיוון שראה אותן ר’ מאיר, צפה ברוח הקודש. אמר להן: יש מכן אישה היודעת ללחוש לעין? אמרו לה השכנות: כעת את הולכת ויורקת בפניו, ונעשית מותרת לבעלך. כיוון שישבה לפניו, נרתעה ממנו. אמרה לו: רבי, אין אני יודעת ללחוש עין. אמר לה: רוקי בפניי שבע פעמים, ואני מתרפא. ירקה בפניו שבע פעמים. אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, אני ירקתי שבע פעמים. אמרו לו תלמידיו: רבי, כך מבזין את התורה? לא היה לך לומר לאחד מאתנו ללחוש לך? אמר להם: לא דיו למאיר להיות שווה לקונו? ששנה ר’ ישמעאל: גדול שלום, ששֵּׁם הנכתב בקדושה – אמר הקב”ה יימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. (ויקרא רבה ט’, מתורגם מארמית).
רבי מאיר יושב מול תלמידיו, ונקרית לפניו הזדמנות לחנכם, לא רק במילים חכמות, אלא גם בהנהגה מעשית. המדרש מספר שצפה ברוח הקודש וראה את המשבר בחיי המשפחה של תלמידתו האומללה. היות שכך, הוא בוודאי ראה לנגד עיניו את גסות לבו של הבעל. אותו בעל, שאשתו אמנם אחרה לסעודת שבת, אך תגובתו לכך איננה מידתית. מן הסתם רבי מאיר מבין כי שבועתו של הבעל נובעת מקנאה ומרצון לבזות את אותו דרשן, שאשתו כה נשבתה בדרשתו הנפלאה.
ובכל זאת רבי מאיר מעוניין בשלום בית, אף בית בעייתי שכזה. והוא מוכן לקבל יריקות בפרצוף.  נחמדה היא התמונה שבה האישה העלובה מודה על האמת שאיננה יודעת ללחוש עין… ובכל זאת רבי מאיר מעודד אותה לשמוע בקול בעלה ולירוק, לא רק פעם אחת, אלא שבע פעמים.
פרשת סוטה מסייעת לעם ישראל לחיות ברמה גבוהה של טוהר ונקיות וברמה גבוהה של זוגיות שלמה. והיא משמשת אחד הביטויים להיותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש.