הכרת הטוב
המאמר על פרשת וארא מלפני שנתיים [“אין עונשים אלא אם כן מזהירים”], עסק בהשוואת עשר המכות בהיבט ההתראה. מתי וכיצד בוצעה ההתראה לפרעה מלך המצרים. נוכחנו לדעת שלא הייתה התראה לפני כל מכה, ומכך למדנו מסר מעניין בדבר “תורת הענישה”. פרשתנו מתארת את שבע המכות הראשונות, וייתרת שלוש המכות מתוארות בפרשה הבא. הפעם גם נשווה בין המכות השונות, ונתמקד במְבצֵע המכה. האם אהרן ביצע זאת, משה, הבורא בעצמו, או כולם יחדיו. ננסה גם הפעם ללמוד מהשוואה זו מסרים חינוכיים.
| מכה | מְבָצֵע המכה | |
|
|
דם | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם, וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים: (ז’, י”ט) |
|
2 |
צפרדע | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:(ח’, א’) |
|
3 |
כינים | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (ח’, י”ב) |
|
4 |
ערוב | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה’ שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב… (ח’, ט”ז) וַיַּעַשׂ ה’ כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו… (ח’, כ’) |
|
5 |
דבר | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם: הִנֵּה יַד ה’ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד (ט’, א’) וַיַּעַשׂ ה’ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם (ט’, ו’) |
|
6 |
שחין | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה: (ט, ח’) |
|
7 |
ברד | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ט’, כ”ב) |
|
8 |
ארבה | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד: (י’, י”ב) |
|
9 |
חשך | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ: (י’, כ”א) |
|
10 |
מכת בכורות | וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה: (י”א, א’) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: “כֹּה אָמַר ה’: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם (שם, ד’) |
ניתן לראות מספר מאפיינים בנוגע למבצע המכה. בכל המכות משה מקבל את הציווי מן הבורא. אך ישנה חלוקת משנה:
- מכות 1, 2, 3 – הבורא ציווה למשה לומר לאהרן לבצע את המכה.
- מכות 4, 5, 10 – הבורא ציווה למשה להזהיר את פרעה, אך בפועל הבורא בעצמו ביצע.
- מכה 6 – הבורא ציווה למשה ואהרן (פעם יחידה שהציווי מופנה גם לאהרן), שניהם לקחו מלא חפנים, אך רק משה זרק השמימה.
- מכות 7,8,9 – הבורא ציווה למשה , ומשה מבצע בעצמו.
ניתן לומר שבאופן עקרוני משה הוא “המוציא לפועל של המכות”. כפי שניתן לראות בקבוצה 4 ובקבוצה 2 [בפועל משה לא ביצע את מכות 4,5,10 מכיוון שלא הייתה לו יכולת ”להשפיע” ( לא מן השמים ולא מן הארץ)]. גם מכה 6 בוצעה ע”י משה, אך בסיוע של אהרן. מכה 10 הינה ה”מכה בפטיש”, המכה המכרעת ומסיימת את כל הסדרה, וכאמור, בוצעה כולה בידי הבורא בכבודו ובעצמו. הקבוצה הראשונה שונה באופן מהותי, משה נצטווה לומר לאהרון לבצעם. מדוע? מה הסיבה שמשה אינו מבצע? האם “אינו מסוגל” וחייב להעביר את המושכות לידיו אהרן? רש”י בשני מקומות מסייע לנו בפתרון התעלומה.
לפי שהֵגֵן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן. (ז’, י”ט )
לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה לפי שהגן עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן. (ח’, י”ג)
מהו המסר
עד כמה צריך להכיר תודה למי שעשה לנו טובה. אפילו מי היאור, אשר אין להם נפש היכולה להצטער “ולהרגיש”, כמו גם עפר האדמה אשר אין לו רוח ונשמה, גם לאלו יש להכיר טובה ולא להכות בהם. לא להחזיר רעה תחת טובה. זו תכונה כל כך בסיסית ביחסי אנוש, שיש להשתדל מאוד להפנים אותה עמוק עמוק, וללמוד ממשה אשר ”עבד על עצמו” ולא היה מוכן בשום פנים ואופן להתייחס בחוסר כבוד לכל אדם ולכל חפץ שהטיבו עמו בעבר.
| תגובות יתקבלו בשמחה: rafi.zeberger@gmail.com |
