ראש כולל לשעבר (וושינגטון, תשע”ג – תשע”ד)
כיום אברך
לגרסת ה-PDF לחץ כאן
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ה֑’ בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר…אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן… עֲלֵ֣ה רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה…וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה. וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר. וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר ה֛’ אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם. לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ ה֣’ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם. עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה ה֖’ בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ ה֥’ אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ. וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּה֖’ אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם.
מיד לאחר תחינתו של משה רבנו לה’ שייתן לו להיכנס לארץ ותשובתו של ה’: “רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה” ולאחר הציווי להכין את יהושע להכניס את עמ”י לארץ, בשעה קשה זו למשה, הוא איננו מתכנס בצערו אלא מכין את עמ”י לכניסה נכונה לארץ. משה מציין לעמ”י את המיקום הגאוגרפי בו הם היו באותה עת: “ונשב בגיא מול בית פעור“. מדוע כל כך חשוב לציין את בעל פעור כעת? כולנו ודאי זוכרים את חטא ישראל עם בנות מדיין בבעל פעור, וכדברי רש”י שם (במדבר כה,ב): שהיו באים ישראל לחטוא בעריות עם בנות מדין, ואלו היו מחייבות את בנ”י להשתחוות לע”ז קודם. משה מזכיר לעמ”י את החטא ע”י ציון המקום. ומיד לאחר איזכור חטא הע”ז בפעור אומר: “לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ ה֣’ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם. עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה ה֖’ בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ ה֥’ אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ. וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּה֖’ אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם”.
הקורא את הפסוקים הללו צריך לשאול: מילא משה רבנו תלמד אותנו על איסור ע”ז של בעל פעור, או תלמד אותנו על איסורי עריות כבנות מדין. למה אתה מצמיד את עניין בעל פעור ל-“לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ ה֣’ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם”?
האלשיך הקדוש במקום מסביר כי היו שתי קבוצות חוטאים בבעל פעור. הראשונה באה לחטוא בעריות עם בנות מואב, וברור שנענשה שכן עברו על איסורי עריות וכן על ע”ז, שכן בנות מואב היו מתנות את קיום העריות איתן בקיום ע”ז. הקבוצה השנייה כלל לא באה לחטוא, אלו אנשים שבאו לבזות את העבודה זרה של בעל פעור ובחושבם שהם מבזים אותו ללא מתכוון עבדו לו . (הגמ’ בסנהדרין קו. מסבירה שבעל פעור הנה ע”ז שפלה ביותר שהאדם עושה צרכיו על הפסל של בעל פעור). על כך אומר להם משה – אל תוסיפו ואל תגרעו! אל תחשבו להחליט בעצמכם. בשביל זה יש את גדולי ישראל. משה, ועוד מעט ממש יהושע שיכנס במקומי. תשאלו אותנו מה נכון לעשות.
ואולי אפשר להבין את הקשר ל”ואתחנן” ואזכור חטא מי מריבה. דווקא כעת כשמשה מנסה ללא הצלחה להכנס לארץ בשל חטא מי מריבה, בו הוא התבקש לדבר אל הסלע, והוא הוסיף משלו והכה את הסלע. דווקא כעת הוא מבקש מכולנו “לא תוסיפו ולא תגרעו”. כביכול אומר לנו משה: אני ההוכחה לאיסור זה. תלמדו מהנפילה שלי.
הגמ’ בכתובות קיא: “ואתם הדבקים וגו’ – וכי אפשר להדבק בשכינה? והא כתיב: “כי ה’ אלהיך אש אכלה הוא”? אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה ת”ח מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתדבק בשכינה”. אם כן, הדרך להדבק בה’ ולהימנע מטעויות גם בתום לב, הנה הדבקות בתלמידי חכמים שהם הקישור שלנו לתורה וממילא לה’.
לתגובות: amihist@gmail.com
