פרשת וירא

                                                אורח טוב

הסיפור הפותח את הפרשה מתאר הכנסת אורחים מעניינת ומרתקת אותה קיים אברהם אבינו. בתחילה, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בא ”לבקרו”, ביום השלישי למילתו. בהמשך קיבל ואירח באופן מרשים את שלשת המלאכים אשר באו לבצע שלש משימות  [לבשר על הולדת בן לאברהם ושרה כעבור שנה, ”הפיכת סדום” וריפוי אברהם].
הלכות רבות בדיני הכנסת אורחים נלמדות מסיפור זה, אך הפעם נתמקד דווקא בחובותיו של האורח. האם האורח יכול להישאר פסיבי, להיות רק בין המקבלים, ולא ליזום ולבצע פעולות מעצמו? האם רק על המארח מוטלות חובות וציוויים, והאורח בעצם רק מסייע לו לקיימם, או שמא ישנם גם ”ציווים והליכות” המוטלות על האורח?

וַיֵּלֶךְ ה’ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל  אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ  (בראשית, פרק י”ח  פסוק ל”ג)

אחרי הבקשות החוזרות ונשנות של אברהם אבינו “להמתיק את הגזרה” ולהציל את סדום, אשר אינן נענות, נפרד הקדוש ברוך הוא מאברהם.

לעולם אל יפטר אדם, לא מרבו ולא מחברו, אלא אם כן נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות, וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום [הקדוש ברוך הוא], כביכול, שאמר לאברהם: ‘הריני נפטר ממך’,
שנאמר (שם)  וַיֵּלֶךְ ה’ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל  אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ      (מסכת “דרך ארץ רבה”)

מאמר חכמים זה, עומד על המילים המיותרות בפסוק : כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל  אַבְרָהָם.  הרי ברור כי הקדוש ברוך הוא “עזב את הזירה” ואברהם שב למקומו בתום השיחה ביניהם, ומדוע התורה מדגישה זאת? אלא, משפט זה מלמד אותנו ”הלכות פרידה”.

הקדוש ברוך הוא היה כביכול “אורחו” של אברהם, אשר בא לבשר לו על הפיכת סדום, עקב “חַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד”, וכאשר סיים את המטלה, לכאורה חופשי הוא לצאת לדרכו. אך לא – הוא אינו עוזב עד אשר אברהם ”מאשר” לו את העזיבה.

נלמד מקל וחומר: אם הקדוש ברוך הוא ”מבקש אישור עזיבה” למרות שאברהם לא טרח עבורו יתר על המידה, על אחת כמה וכמה כאשר המארח, טורח ודואג לאורחו, מנעים לו את הזמן, מספק לו את כל מחסורו ברחיצה, שתייה ואכילה ועוד, דואג לתחושתו הטובה, כדי שלא ירגיש חס וחלילה שהוא מטריח את מארחו. לאחר כל זאת, בעת שהאורח מבקש להיפרד, יתן כבוד למארחו, ולא ייפרד עד אשר המארח ”יאשר לו עזיבה”.

נוסיף ונלמד חלק מן “החובות” המוטלות על האורח:

  1. אם האורח מכיר את המארח כ”קמצן” אין להתארח בביתו, כנאמר בתלמוד (סוטה דף ל”ח, עמוד ב’): כל הנהנה מִצָרֵי עין – עובר בלאו…
  2. אדם המפציר בחברו לארחו, וחברו מארחו מפני הבושה שלא נעים לו לסרב, האורח עובר בזה על גזל ומחלל את השם. (ספר “ברית עולם” לחיד”א)
  3. כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה (חוץ מצא) (פסחים דף פ”ו , עמוד ב’), כמאמר המוכר: ”ברומא התנהג כרומאי”. לכן, האורח חייב לנהוג כסדרי הבית המארח, וגם לבקש רשות לפני כל פעולה.
  4. אורח המטריח את בעל הבית – מגונה (מסכת דרך ארץ זוטא [קטן] ח’).  רצוי לא להכביד יותר מידי על בעל הבית, שהרי כל אורח, ואפילו האהוב ביותר, אם הוא נשאר בבית מארחיו ימים מרובים מידי, הרי הוא נמאס על בני הבית, כנאמר בפתגם: “ביום הראשון – האורח כאור זורח, ביום השני – לבני הבית לטורח, ביום השלישי – סורח, וביום הרביעי – אם הוא פיקח, כצבי הוא בורח”.
  5. יש לשבח את המארח, כנאמר במאמר תלמודי (ברכות , דף נ”ח עמוד א’) :  בן זומא אומר: אורח טוב מהו אומר: כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לְפָנָי, כמה יין הביא לְפָנָי, כמה גלוסקאות [חלות סולת משובחות] הביא לְפָנָי, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי.. [מצוטט אף בסיפורו של חיים נחמן ביאליק “פסח שני”].
    כמו כן, ”מנהג נחמד” להביא מתנה לבני הבית של המארח, כדי “להנעים את האווירה”.
    יחד עם זאת, יש לזכור כי פעמים אנו מצווים להימנע מלשבח את המארח באזני אנשים אחרים. זאת כאשר מדובר  ב”אנשים שאינם מהוגנים”, כך שאם ישמעו על המארח הנפלא – יבואו להתארח אצלו ”עד בלי די” [במקרים אלו מותר אף לא לומר אמת].
  6. “הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ”. (משלי כ”ה, י”ז) – אל תבקר את חברך פעמים רבות מידי,
    הדבר עלול להמאיס אותך עליו ואף לגרום לשנאה.

מהו המסר ? 

  1. יש לשים גבולות גם ב”דברים הטובים”.  אורח זה מאוד נחמד ורצוי. ”אורח מתנחל” – מאוד לא רצוי.
  2. ”לחוש את האחר” – זהו מסר מרכזי בחיים. אורח צריך להרגיש כיצד ”מתקבלת” הנוכחות שלו בבית המארח:

                                 א.         אם המארח מכניס את אורחו אך ורק מפני הבושה – יש להימנע מכך.

                                 ב.         אם חשים שה”משימה” קשה על המארח – רצוי לא להכביד.

                                  ג.         אם ביקורים תכופים ”מכבידים” – יש להמעיט בהם. כל אחד אוהב מחמאות ודברי שבח. בוודאי אדם שטורח עבורנו – מגיע לו דברי שבח ותודה מכל הלב.

 

rafi.zeberger@gmail.com