גבי רייס

גבי רייס
שליח לשעבר בקייפטאון (תשס”ב)

 

מלכות מהתורה

ציווי אלוקי או אידיאל נשגב?
בפרשת השבוע אנו נתקלים בציווי מאוד מיוחד: כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא (דברים יז’, י”ד-ט”ו)
ציווי המלכת המלך הוא מעניין מכיוון שבפעם הראשונה שעם ישראל מבקש מלך, הוא נתקל בתגובה חריפה מאוד. סוף ספר שופטים מסתיים במילים: “בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה” (שופטים כ”א, כ”ה). מיד אחר כך מתחיל ספר שמואל, שהוא השופט האחרון לפני תקופת המלכים. כאשר עם ישראל מגיע לשמואל ומבקש מלך, שמואל מגיב בצורה מאוד חריפה, אולי אפילו קיצונית: וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; וָאַצִּיל אֶתְכֶם, מִיַּד מִצְרַיִם, וּמִיַּד כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם. וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל-רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ; וְעַתָּה, הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי ה’ לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם (שמואל א’ י’, י”ח-י”ט).
מדוע שמואל מגיב בצורה הזאת? האם לא ציווה הקב”ה בפרשתנו על מינוי מלך? השאלה היותר מעניינת לדעתי היא האם בימינו יש עניין לבקש מלך? האם בתקופה של דמוקרטיות יש בכלל מקום למלוכה?הרמב”ם בהלכות מלכים פרק א’, הלכה א’, מצטט למעשה את דברי הגמרא ומונה את מינוי המלך כמצווה מן התורה, אחת משלושת המצוות שצוו בני ישראל לקיים בכניסת לארץ: מינוי מלך, מחיית זכר עמלק ובניית בית המקדש. ישנם גם לא מעטים שחולקים על הרמב”ם ואינם מונים את המלכת המלך כמצווה מן התורה, הדעות בנושא חלוקות וקצרה היריעה מלדון בזה באופן מפורט. השאלה המרכזית כאן לדעתי, האם התורה מכוונת למלך במובן של מונרכיה או שכוונת התורה שבאופן כללי תהיה שיטת ממשל כלשהי.
על מנת לענות על השאלות ששאלנו, בחרתי ללכת בשיטת האברבנאל. דון יצחק אברבנאל, פרשן על התורה מימי הביניים, היה בעצמו שר בממשלה של מדינתו, הוא מציע כאן כיוון מעניין ומיוחד. ראשית, האברבנאל טוען שמן התורה אין ציווי של המלכת מלך אלא זהו דבר הרשות:
אין בזה מצווה כלל, כי לא ציווה הש”י שיאמרו זה וישאלו מלך, אבל הנה הוא הגדת העתיד, יאמר – אחרי היותכם בארץ הנבחרת, ואחרי הכיבוש והמלחמות כולם, ואחרי החילוק, וזהו אמרו ‘וירשתה וישבת בה’, אני ידעתי שתהיו כפויים טובה, כשתאמרו מעצמכם ‘אשימה עלי מלך’; לא מפני ההכרח להילחם עם העממים ולכבוש את הארץ, כי כבר היא נכבשת לפניכם, כי אם להשתוות עם האומות הממליכים עליהם מלכים… וזכר שכאשר יקרה זה, לא ימליכו המלך ההוא כרצונם, כי אם אשר יבחר ה’ בו מקרב אחיהם, וזהו עצם המצווה ואמיתתה, רוצה לומר: ‘שום תשים עליך מלך מקרב אחיך’, לא שיצווה אותם שישאלוהו, כי אם שכאשר ישאלו אותם מרצונם, לא יבחרוהו מעצמם, כי אם אשר יבחר ה’ מקרב אחיהם; ולפי זה יהיה עניין המלך מצוות עשה תלויה בדבר הרשות, כאומר – כאשר תרצה לעשות כן, עם היותו בלתי ראוי, אל תעשה אותו כי אם בזה האופן” (אברבנאל, דברים י”ז, כד).
הוא מוכיח את טענתו ממה שכתוב בספר שמואל – אם אכן המלכת המלך הייתה ציווי אלוקי, תגובת שמואל לא הייתה במקומה, אין זה חטא לבקש מלך, להיפך! זהו קיום מצוות האל. לכן הוא מסביר שהמלכת מלך הוא עניין של רשות ולא ציווי, ורק במידה וצריך להמליך מלך, עליו להיות על פי בחירת הקב”ה.
דבר נוסף שאומר האברבנאל הוא: הרעיון שמציעה התורה זה שישנו צורך לדאוג לשלטון מסודר באופן כללי: מלוכה או דמוקרטיה, רפובליקה או קיסרות, אין זה משנה. ראינו בהיסטוריה מלכים שהיו גרועים מאוד וגם דמוקרטיות שלא מתפקדות כראוי, לעומת זאת ראינו גם מקרים שבהם שלטון העם פועל בצורה נכונה ודואג לטפל בענייני המדינה באופן נכון. מה שחשוב ששיטת הממשל תהיה טובה לעם ולא תשעבד אותו, שתדאג לטובת העם ותקיים את הצרכים של העם.

אולם עדיין נשאלת השאלה, האם אנו לא רואים במלכות בית דוד אידיאל נשגב, האם אנו לא שואפים למלך המשיח? הרי זהו אחד מעיקרי האמונה היהודית. אני סבור שבסופו של דבר הפתרון כאן הוא תשובת ביניים. המטרה של עם ישראל היא להמליך את הקב”ה על העולם, והדרך לעשות זאת עוברת, לפי דעתי, בהקמת מערכת שלטונית ראויה וצודקת, בין אם זה יהיה מלך ובין אם זה יהיה ראש ממשלה נבחר. המטרה שלנו כיהודים בעולם זה להקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש, ולכן אני סבור שמכיוון שבימינו מלוכה זוהי צורת שלטון שאינה מקובלת, זו לא הדרך להגשים את האידיאל של המלכת שם ה’ בעולם על כן עלינו לדאוג לבחור, גם בבחירות דמוקרטיות, אדם או מפלגה ראויים שיוכלו להביא אותנו לעבר מטרתנו ויעודנו –
וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (זכריה יד’, ט’)