נשיא ארה”ב לשעבר, רונלד רייגן העיר פעם הערה מעניינת על החוקה הסובייטית. הוא אמר שלמרות שמתעלמים שם מרוב התנאים שלה, הטקסט עצמו הוא בעצם די טוב: הוא מאשר את זכויות האדם וחירויותיו ובמובנים רבים הוא נראה דומה למגילת הזכויות האמריקנית. ואז רייגן העיר את תשומת הלב להבדל המהותי בין שני המסמכים: בחוקה הסובייטית, הממשלה נותנת לאנשים זכויות ולעומת זאת בחוקה האמריקנית העם נותן זכויות לממשלה. ההבדל הוא מהותי: האם מקור הכוח העיקרי נמצא אצל הממשלה או אצל העם.
הרב יהודה אפל מציין שחלק גדול מפרשת השבוע שלנו, פרשת שופטים, מתארת את תפקידו ואחריותו של מלך ישראל. בימינו, עת פריחת הדמוקרטיה, רעיון ה”מלוכה” עשוי להישמע עתיק ומדכא.
אך שלא כמו מושלים אחרים, כוחו של מלך ישראל מווסת ע”י התורה: אסור לו לצבור כסף או סוסים והוא מוגבל מלשאת מספר גדול של נשים. בנוסף לכך, עליו לשאת עמו עותק קטן של התורה בכל זמן, על מנת להזכיר לו את חובותיו.
עם כל החוקים הללו, אומר הגאון מוילנא, אין זה מפליא שלעיתים היה צורך להכריח אנשים מסוימים, לקבל על עצמם מלכות. לכאורה, לא הגיוני, מדוע שמישהו יסרב לאפשרות להיות למלך – והרי דינו לכבוד, כוח ועושר?
למעשה, תפקיד המלך עמוס הוא באחריות רבה ומפחידה. שלא כמו במלכויות אחרות, מלך ישראל נדרש להשתתף באש הקרב ולהלחם בשורות הראשונות עם חייליו! העובדה שהוא מסכן את חייו, מוכיחה שהוא משרתו של העם. לפי זה ברור מדוע עשוי מישהו לסרב לתפקיד המלוכה.
אולי הדבר המשמעותי ביותר הוא, שמלכותו של מלך ישראל לעולם לא נכפתה על העם. כוחו של המלך נובע אך ורק מהעובדה שיש לו את התמיכה המלאה של האזרחים. למשל, בנקודה מסוימת, כאשר דוד המלך מאשים את האויב במרד במלך, אביגיל מזכירה לדוד שכרגע גם עמו לא תומך בו לחלוטין ולכן תלונתו אינה מוצדקת.
הרעיון היהודי הוא שכל סוג של ממשלה הוא בעצם צורך מעשי. המשנה בפרקי אבות מציינת ש”לולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו”. כך, לפי פרשנים רבים, הקמת מוסד המלוכה בעצם ממלאת מצווה לשמור על שלום בין העמים.
רק השבוע קיבלו הדברים משנה תוקף עת היינו עדים ל”בעל זבוב” שנוצר בניו אורלינס שבארה”ב מובילת דגלי המודרנה והמוסר…
ולכן גם, למרות כל הטענות החזקות שיש לנו כלפי חברי ממשלתנו ובייחוד כנגד העומד בראשה, אין לזלזל בחשיבות הסדר ואי האנרכיה שהשלטון מאפשר.
ברמה עמוקה יותר, זה מלמד אותנו שהמלוכה הכרחית בגלל החולשה הרוחנית של העם. אם אנשים יפעלו עם יראה מספקת של הקב”ה לא יהיה צורך בממשלה רשמית! אולי זה מסביר דעה מסוימת בתלמוד המציינת שבימות המשיח, כאשר השכינה תשרה במלואה, לא יהיו מנהיגים בשר ודם.
לצערנו, אנו עדיין לא שם ויש עדיין חשיבות מכרעת לממשלה ישראלית שתשמור על מולדתנו… ואפילו אם רק על חלק מהמולדת.
בימים אלו אנו נכנסים לחודש אלול, בו תוקעים כל בוקר בשופר בסוף שחרית, להזכיר לנו שהימים הנוראים בפתח. אנו מאמינים שבזמן זה של השנה השערים לקב”ה נפתחים לרווחה. זהו הזמן לנסות לחזק את הקשרים עם הקב”ה.
בע”ה ימות המשיח יורגשו בקרוב והמצב יהיה כזה שלא יהיה צורך במושל בשר ודם משום שנוכחות השכינה תורגש ע”י כל.
~~~~~~
הרב אלדד זמיר הוא שליח לשעבר בקייפטאון (תשנ“ח), וכיום מורה בכיר לגיור בקורס ”נתיב“.
לתגובות: eczamir@yahoo.com
