חג הסוכות מגיע אחרי ראש השנה ויום כיפור, את ימי הסוכות אנו חוגגים ביציאה מבית הקבע שלנו וממקום הנוחות שלנו, ויוצאים אל בית טבעי וזמני, אשר ההגדרה ההלכתית סביבו, היא בהכרח הצורך בחומרים הבאים מן הטבע.
בספר נחמיה מתוארת חווית חגיגת חג הסוכות כפי שחווה אותה נחמיה בדבריו (נחמיה ח, יז):
“וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד”
הנביא נחמיה מספר לנו על חווית חג הסוכות כפי שהוא רואה אותה בימיו, ואומר כי השמחה בחג הזה הייתה כל כך גדולה ומתאר זאת: “כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום הזה”.
בדברי נחמיה אנו רואים כי ההשוואה היא ישירות עד ימיו של יהושע בן נון.
הגמ’ במסכת ערכין שואלת: וכי יכול להיות שאצל דוד לא עשו סוכות בשמחה? ואצל שלמה לא עשו סוכות, עד שבא עזרא ועשו העם סוכות? מה היה כל כך מיוחד בסוכות של דור עזרא ונחמיה?
ישנם מפרשים כי הסוכה שעשו בימי ישראל הייתה סוכה אחת גדולה אשר הכילה את כל העם, דבר זה מאוד מיוחד עבור עם ישראל, כיוון שבתקופות שונות עם ישראל היה מפוזר בארצו וכל אחד חי עם עצמו ולכן עבורם החידוש הזה של “מעין” ימות המשיח עבורם, שעל ימות המשיח נאמר: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת. וכאן עכשיו בימיהם הם לומדים מימי יהושוע שצריך לשבת בסוכות ושהישיבה בסוכה היא סוכה אחת גדולה לכולם. מובן מדוע עבורם זו הייתה משמעות מיוחדת מאוד לסוכה שעשו בני ישראל בימי עזרא ונחמיה.
אך עדיין יש לנו לברר מה היה כל כך מיוחד בסוכות שעשו בימי עזרא ובתקופה ההיא בכלל?
הרב שלמה גורן מביא את תירוצו של הרב קוק כפי ששמע ממנו, ומדבריו אנו למדים על הגישה לקיום המצוות בכלל.
אומר לנו הרב קוק, כי אין הכוונה שבני ישראל לא קיימו מצוות סוכה מאז ימי יהושוע בן נון, אלא שעד ימי עזרא ונחמיה, לא היה בעיני עם ישראל חשיבות בהכנה לקיום המצוות, אלא רק קיימו את המצוות עצמם, אך לא ייחסו חשיבות להכנה וכוונה בקיום המצוות.
ובכך מובן עכשיו כי השמחה הגדולה והמיוחדת שהייתה לעם ישראל באותה תקופה לא הייתה רק על הפעולה עצמה של חגיגת חג הסוכות אלא על כך שהבינו כי לא רק שיש עניין בקיום המצוות במעשה גרידא, אלא שיש עניין וחשיבות אף בהכנות ובמעשים המקדימים למצוות.
את אותו היחס אנו מוצאים בכמעין זה בדברי הירושלמי שפוסק כי בשעת בניית הסוכה מברכים על בניית הסוכה כיוון שאף בהתכוננות ובעשיית הסוכות עוד לפני הקיום בפועל ישנה מצווה.
בחג הסוכות אנו עסוקים לא מעט בהכנות למצוות, בסידור הארבע מינים ואגידתם קודם לנטילתם, ובניית הסוכה קודם לישיבה בה. ולפעמים דברים אלו נראים לנו שוליים לעומת קיום המצווה בפועל, אך אם נתבונן היטב בסיפורם של עם ישראל בימי עזרא ונחמיה, נוכל ללמוד כמה משמעות ועוצמות יש לא רק בקיום המצוות, אלא גם בהכנה אליהם!
בכל דבר ובפרט בעבודת ה’ לא מספיק שרק נקיים את המצוות כמצוות אנשים מלומדה, לפי מה שההלכה אומרת ולא מעבר, אלא יש משמעות חשובה בפני עצמה אף להכנה ולהתכוננות של האדם לפני קיום המצווה.
חג שמח.
~
לתגובות: otnielf5@gmail.com
