דפנה קנאי
ראשת בית מדרש בממפיס (תשס”ו-תשס”ח)
“חלום חלמתי ופתר אין אותו” (מ”א, ט”ו)
לאחר שפרעה חולם את חלומו הוא לא מקבל את פתרונות החלומות של החרטומים.
המדרש מגלה לנו אלו פתרונות הציעו החרטומים לפרעה:
“ר’ יהושע דסכנין בשם ר’ לוי: פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באוזניו: שבע הפרות הטובות – שבע בנות אתה מוליד, שבע הרעות – שבע בנות אתה קובר. שבע השיבולים הטובות- שבע אפרכיות (=מדינות) אתה כובש. שבע הרעות- שבע איפרכיות מורדות בך.” ( בראשית רבה, פ”ט, ו’)
מדוע לא קיבל פרעה פתרונות אלו?
נחמה ליבוביץ בספרה מביאה מספר סיבות המופיעות בפרשנות על התורה:
סיבה אחת מביא האברבנאל: “שהרגיש בעצמו שהיה הכל חלום אחד… החרטומים הפותרים חשבו שיהיו שני חלומות כמו שחלם אותו פרעה בשתי שעות ובשתי חיקויים (תמונות) ויקיצה בינתיים”.
פרעה מבין שיש תובנה פנימית אחת לשתי המראות שראה ועל כן מדובר על חלום אחד: “ויספר להם פרעה את חלמו“. הוא מחפש פתרון הכורך את שתי המראות יחד. החרטומים לא מספקים לו פתרון כזה: “אין פותר אותם לפרעה” – הפתרונות שלהם אינם פתרון אחד אלא שניים.
סיבה שניה מביא המדרש הגדול:
“אמר לו יוסף: מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי? אמר לו: כשם שראיתי את החלום, כך ראיתי את פתרונו, לכן אינם יכולים לשחק בי”.
פרעה ראה את הפיתרון בחלום אך נשתכח ממנו ולכן כשאמרו לו החרטומים את פתרונם, האינטואיציה שלו אמרה לו שזהו איננו הפתרון הנכון. מדרש שכל טוב משלים לנו את התמונה ומספר שלאחר שיוסף אומר את פתרונו “נזכר מיד (פרעה) פתרון החלום, כי כמו שפתר לו – כן היה רואה גם הוא, אלא ששכחו ועכשו נזכר”.
סיבה שלישית מביא שד”ל:
” … כי זה מה שהיה פרעה מבקש, שיבינו מתוך חלומו דבר העתיד לבוא על עמו ושיועיל היותו נודע בטרם יבא, כי היה מאמין כי לא לחינם שלח לו הא-לוקים את החלומות ההם, ובפרט ביום לידתו… לפי זה יובן למה נכנס יוסף לתת עצה למלך, כי זה אמנם היה המבוקש, לא לידע העתיד, אלא לידע אותו כדי להישמר ממנו“.
פירושו של שד”ל הינו פתח להבין כיצד נכרכו יחדיו, נסיון החיים ומסע ההתבגרות המפרך שעבר יוסף עם תובנת האמת שהיתה לפרעה בענין חלומו.
שד”ל שואל : “למה נכנס יוסף לתת עצה למלך? כלומר מדוע יוסף (ולא החרטומים) היה האדם הנכון ברגע הנכון?
ותשובתו: פרעה הבין שאם מגלים לו את העתיד זה משום שעליו לעשות משהו לקראת אותו הרגע העתידי. יוסף בפתרונו לא מסתפק בחיזוי העתיד אלא נותן כיוון פעולה שיכול לעזור כדי להישמר מהפורענות העתידית.
ברצוני להרחיב בנקודה זו ולהסביר מה הוביל את יוסף לפתרון אותו נתן. מדוע היה האדם הנכון במקום הנכון?
כזכור, עד לנקודת זמן זו בחייו של יוסף, גורלו של יוסף נחרץ לרעה בשל היותו “הילד החולם”. החלום שלו הפיל אותו . עד כה, לא רק שלא התממשו החלומות שחלם אלא שחייו הפכו לתמונת הראי של חלומו. משליט אחיו בחלום, הוא הופך לעבד ולאסיר ונמצא במקום הנמוך ביותר מכל אחיו. הקב”ה דואג להעביר את יוסף במסלול שיוביל אותו להתבגרות, להתעמקות בפנימיות המציאות החיצונית שבעולם ובעקבות זאת, לתשובה. בעבר, כילד מפונק ומועדף שמודע לכוחותיו וייחודו ( מסלסל בשערו), לא השכיל יוסף להבין שההתגלות שזכה לה בחלומו, מטרתה לסמן לו את הדרך. במקום לשמור את הדבר בליבו ולהכין עצמו למימוש המהלך הא-לוקי, הוא טעה לחשוב שההתגלות אינה דורשת ממנו דבר. יעקב, לעומתו, מבין שגילוי נקודה במהלך הא-לוקי העתידי דורשת התנהלות זהירה והתכוונות נכונה של האדם לקראת אותה הנקודה. מתוך החלום הוא מבין שכל המשפחה אמורה להשאר יחדיו באופן מלוכד סביב הנהגתו של יוסף, וכדי שהחלום ימומש, נצרך יוסף לעבוד על חיבור וקשר עם אחיו ולדאוג לשלומם. הוא טועה לחשוב שהדרך לחבר את יוסף עם אחיו פשוטה ושולח אותו אליהם. על טעותו זו ישלם ביוקר ומכאן שגם כאשר ידוע לנו לאיזה נקודה אנו אמורים להגיע, עדיין ישנן מספר רב של דרכי הגעה וצריך להשתדל לא לטעות בבחירת הדרך.
כעת, התמזל מזלו של פרעה והוא נפגש עם יוסף, ‘הילד החולם’, לאחר שכבר שילם את מלא המחיר על כך שלא פתר את חלומו שלו כראוי ולא לקח אחריות על חייו לאור החלום. יוסף הפנים את התובנה כי אם הקב”ה בחר לשתף את האדם בידיעה מסויימת לגבי עתידו, כנראה יש לדבר משמעות מבחינת אופן ההתנהלות הראויה של האדם לקראת אותה הנקודה. על האדם לתרום את חלקו ולהבין שחלום מגלה בהבזק את התמונה שתהיה בעתיד, והתגלות התמונה מגיעה לאדם על מנת שירכז את כל כוחותיו ויפעל בצורה הנכונה לקראת ההתמודדות הנכונה ומיצוי של אותה הסיטואציה העתידית.
פתרון חלום פרעה ע”י יוסף הוא אם כן גם תיקון פתרון חלומותיו האישיים של יוסף . הפתרון המוצלח מהווה הוכחה לכך שכעת הגיע הרגע הנכון לפתיחת הפתח למימוש מלא של חלומו של יוסף ע”י הפיכתו למשנה למלך.
מטרת החלום היא ‘לענות את שלום החולם’, כלומר לסייע לחולם לעבור בשלום את האתגרים שנכונו לו במסלול חייו. פתרון אמיתי של חולם כולל לקיחת אחריות של החולם על חלקו במהלך הא-לוקי.
( הרב משה צבי נריה)
