הרב יהודה לאפיאן, וושינגטון, תשס”ח
פרשת בהעלותך פותחת במעשה המנורה שהיא כידוע סמל החכמה והתורה כמאמר הגמרא ‘הרוצה להחכים ידרים, וסימנך מנורה בדרום’.
התורה כותבת “וזה מעשה המנורה”- רש”י עומד על הסבר המילה “וזה” ומביא גמרא “שהראו הקב”ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר זה”
רעיון זה שמשה מתקשה והקב”ה נאלץ להראות לו איך נראה הדבר בפועל,מופיע עוד פעמיים על פסוקי התורה.
בתחילת פרשת ‘כי-תשא’ בפרשת מחצית השקל כותבת התורה “זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש” וגם שם רש”י עומד על משמעות המילה “זה” ומפרש “הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו”
מקום נוסף בו רש”י עומד על הסבר המילה “זה” הוא במצוה הראשונה שנצטוו בני ישראל- קידוש החודש. “החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה” על המילה “הזה” מביא רש”י מכילתא “הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ר”ח”. עלינו להבין במה נתקשה משה רבנו, הלא מולד הלבנה איננו דבר כה מסובך שהקב”ה צריך להראות לו. גם במחצית השקל לא מובן במה מתקשה משה. בענין המנורה עוד ניתן להבין שיש קושי כי המנורה צריכה להבנות מקשה אחת עם קנים.אולם בשלושת המקומות המכנה המשותף הוא שמשה רבנו מתקשה בהבנת הענין עד שהקב”ה נאלץ להראות לו את הדבר במציאות ועלינו להבין- מה הקושי?
בעולמנו הגשמי קשה לנו להבין את הענין הניסי- של שינוי במעשה הטבע אולם מצינו במקורות כמה מקומות שבהם רואים בעליל שיש בעם ישראל אפשרות לשנות בסדרי הטבע:
-
ת”ר מעשה שחלה בנו של ר”ג שגר שני ת”ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה אמרו לו וכי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף
-
ת”ר מעשה במקום אחד שהיה ערוד,והיה מזיק את הבריות.באו והודיעו לו לר’ חנינא בן דוסא,אמר להם הראו לי את חורו,הראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית.באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד,ואוי לו לערוד שפגע בו ר’ חנינא בן דוסא:
-
בבין השמשות ראה רבי חנינא בן דוסא את בתו שהיא עצובה, אמר לה בתי מדוע את עצובה ,אמרה לו כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה בתי מה איכפת לך מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק והיה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה
מסיפורים אלו אנו רואים שהיה ברבי חנינא בן דוסא כח לשנות את סדרי הטבע. כיצד ניתן לשנות את סדרי הטבע על ידי בני אנוש? דבר זה אנו מוצאים במצוות צדקה. הגמרא מספרת על בתו של רבי עקיבא שניצלה ממוות בזכות הצדקה. החוזים בכוכבים אמרו לר”ע שביום חתונתה היא תמות ע”י נשיכה מנחש. בבוקר שלאחר חתונתה היא שלפה את סיכת ראשה מהקיר והיה נחש סרוך אחריו.
שאל אותה ר”ע אביה- האם עשית דבר מיוחד היום? אמרה לו שבזמן שכולם היו עסוקים בסעודת החתונה עמד עני בפתח ואף אחד לא שם לבו אליו, והיא הלכה ונתנה לו את מנתה. על זה דרש ר”ע ‘צדקה תציל ממוות’. אנו רואים שהיא היתה אמורה למות באותו יום ורק בזכות מצוות הצדקה ניצלה.
מצינו בכמה מקומות בגמרא את הביטוי ‘תורה מגנא ומצלא’- התורה מגינה ומצילה, שע”י לימוד התורה יכולים לשנות סדרי טבע. תחום נוסף שבו עם ישראל שולט בסדרי הטבע הוא בקביעת סדרי המועדים.
מובא בירושלמי:
בשעה שרואין בי”ד שלמטה שמקדשין אותו – גם הם מקדשין אותו. אמרו בי”ד: היום ראש השנה, הקב”ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה יעמידו קטגורין, שאמרו בני היום ראש השנה. נמלכו בי”ד לעברה למחר, הקב”ה אומר למלאכי השרת: העבירו הבימה, יעברו סנגורין יעברו קטגורין, שנמלכו בני לעברה מחר”
מכאן אנו רואים שלמרות שע”פ חשבונו של הקב”ה ראש השנה אמור לחול ביום מסויים וב”ד של מטה קידש את החודש יום אחד אחר כך, הקב”ה מחזיר את כל הסנגורים והקטגורים ויום הדין נדחה למחר.
נמצנו למדים שבשלושה תחומים יש כוח לעם ישראל לשנות סדרי טבע: תורה, צדקה ועיבור החודש.
אלו הם שלושת התחומים שמשה נתקשה בהם במולד הלבנה, במחצית השקל שמסמל את נתינת הצדקה והמנורה שהיא סמל התורה (“כי נר מצווה ותורה אור”).
משה רבנו לא הבין כיצד עם ישראל קיבל עוצמה שכזו לשנות סדרי טבע ולכן הקב”ה נאלץ לו שאכן כך- יש לעם ישראל הכוח לשנות סדרי טבע.
והיות והדבר תלוי בנו אין לנו אלא להתחזק בלימוד התורה, במצוות הצדקה ובלימוד חכמת העיבור על מנת שנוכל להשפיע כלפי מעלה שעם ישראל יצא מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
