קדושת המקום תלויה גם במעשי האדם

מאת הרב אביחי אפל

אברך, מוסקבה (תשנ”ט-תש”ס)
כיום רב קהילת פרנקפורט, גרמניה

להתחבר או להסתגר? שאלה זו נוגעת לכל החלטה בחיינו האישיים והכלליים. בכל אחת מן הדרכים הללו ישנה אפשרות להתרומם אל ההצלחה או לסכן אותה. היכולת לתת מענה אישי לשאלה זו תלויה ביכולת לצפות את התוצאות של מעשינו ושל הסובבים אותנו. החלטה זו תלויה במצב הסביבה ובשאלה מה כוחנו להשפיע עליה או להינזק ממנה.
בימים בהם משה רבנו נאלץ להתנתק ממקומו הטבעי במצרים, נקרא משה להתעמת עם שאלה זו באופן יוצא מן הכלל. על מנת להצליח בהנהגתו העתידית את עם ישראל, עליו ללמוד פרק בשאלת יכולתו של האדם להשפיע על מקומו ועל סביבתו ויכולתה של הסביבה והמקום להשפיע על האדם,על חייו ועל מעשיו.
שאלת החיבור והניתוק נוגעת גם לגופו של האדם. מדי בוקר אנו מברכים – שעשה לי כל צרכי. ברכה זו מוסבת על זכותנו להתהלך בנעליים לרגלנו. הנעליים מגינות עלינו בהליכתנו ובצעידתנו על האדמה. לאדם יש צורך לבטא הודאתו על הנעליים בהדגשה שזהו כל צרכנו. 
לאדמה יש השפעה מיוחדת על חיינו. “וייצר ד’ אלוקים את האדם עפר מן האדמה”. האדמה היא גופנו. אנחנו מחוברים בגופנו אל האדמה. למרות זאת דווקא בעת נעילת הנעליים אנחנו מודים שבכך נעשה כל צרכנו?!
הנעליים מנתקות אותנו מהאדמה. הנעליים מעניקות לגוף עצמאות וחוסר תלות במקור יצירתו באדמה.
כאשר משה עומד לראשונה מול ההתגלות האלוקית בהר חורב, הוא נקרא להשיל מעליו את נעליו. אם במהלך כל חיינו הנעליים מעניקות לנו חוסן וביטחון של התנתקות מהאדמה, דווקא בעת של התגלות אלוקית נקרא משה לחזור ולהתחבר אל מקור גופו באדמה ומעשה זה הוא המסמל את קדושת המקום אשר עליו הוא עומד.
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא (שמות ג,ה)
אדמת קדש הינו מושג שניתן לשמוע בו שהמקום קדוש בקדושה קבועה. אך דווקא הר חורב הינו מקום שקדושתו היתה זמנית לחלוטין והוגבלה לזמן מיוחד. למעט בעת מתן תורה לא היתה קדושה באדמה זו.
רבי יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק בתוספת פירוש. “וַאֲמַר לָא תִקְרַב הַלְכָא שְׁלוּף סֵינָךְ מֵעַל רִגְלָךְ אֲרוּם אַתְרָא דְאַנְתְּ קָאִים עֲלוֹי אָתַר קַדִישׁ הוּא וְעָלוֹי אַנְתְּ עָתִיד לְקַבָּלָא אוֹרַיְיתָא לְמַלְפָא יָתָהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” מתרגם הכתר יונתן – ‘ויאמר לא תִקרב הלום חלוץ נעליך מעל רגליך כי המקום שאתה עומד עליו מקום קדוש הוא ועליו אתה עתיד לקבל תורה ללמד אותה לבני ישׂראל’. 
קבלת התורה על אדמה זו משפיעה על המקום. ארץ ישראל, עליה אומר המלאך ליהושע העומד ביריחו – “כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֪ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא” (יהושע ה,טו) – חלה עליה קדש מתמשך, קדש שנמצא תמיד במקום בהיותו ארץ ישראל. לעומתה, מקום זה במדבר איננו קדוש בקדושה תמידית. המעשים שיעשו במקום זה הם אלה שמשפיעים עליו את הקדושה. עצם זה שבמקום זה תתגלה השכינה ותינתן התורה לעם ישראל – משפיעים על המקום להיות קדוש. (פסיקתא זוטרתא ג,ה)
תפקידו של משה בעת בה הוא מעוניין לעמוד על מקום קדוש הינו להשיל נעליו מעל רגליו. הנעל דבוקה לגוף יותר מאשר כל שאר לבושנו. בהשלת הנעל מסומלת היכולת של האדם להסיר מעליו את החומריות ואת ההשפעה שלה עליו על מנת לפנות את עצמו וליבו להתחבר אל הרוחניות שמעניק לנו הקב”ה. (רבנו בחיי)
אותה השלת נעל מסמלת מאידך גם התחברות חזקה אל האדמה והמקום עליו עומד האדם. בבית המקדש הלכו הכהנים יחפים. “הרצפה מקדשת” (זבחים כד,א) – עוד יותר ממה שאנו יכולים להשפיע על המקום במעשינו כדוגמת השפעת מתן תורה על הר חורב, משפיעה האדמה הקדושה עלינו, והרצפה מקדשת את הכהן העומד עליה. “חליצת הנעל מבטאת התמסרות גמורה לערכיו של אתר, ביסוס האישיות עליו בלבד, ובצמוד אליו, ורכישת עמידה ומעמד מתוכו.” (מרן הרש”ר הירש) 
המקום עליו עומד משה הינו מקום עם משמעות לדורות, מקום בעל משמעות לאנושות כולה. כלל האנושות וכלל דורות העולם יתחנכו על בסיסה של התורה. מתן תורה במקום זה מקדש את המקום לזמן מסוים אבל נותן לאדם ולאנושות את הכלי ואת הדרך לקדש חייהם לעולמים.
האדמה בכללותה נתקללה בעקבות התנתקותו של האדם מהשמיעה בקול ד’. “אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ” (בראשית ג,יז). על כן נקרא האדם להתנתק מן האדמה בעזרת הנעליים ובכך לחוש שנעשה לו ‘כל צרכו’, על מנת שיוכל לקדש חייו בלי תלות באדמה. אבל בהיותו במקום קדוש, נקרא האדם להשיל מנעליו ולהתחבר לאדמה בכל כוחו ולהתקדש מן המקום בו הוא עומד. על כן ביום הכיפורים אסורה נעילת הסנדל בהיות יום זה יום התיקון בו האדמה יוצאת מן הקללה וחוזרת אל הברכה. וביום תשעה באב – יום לידתו של המשיח נאסרה נעילת הסנדל, להורות שבבואו יתקן את האדמה. (אגרא דפרקא ד”ש).
במקום בו אין קדושה מעצם המקום, מעשיו של האדם הם אלה שישפיעו קדושה על המקום ועל יושביו.
לתגובות:‫rabbiner.apel@jg-ffm.de‬