וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן. וגגות אודמים על הר וילדים על השבילים במקום שבו הלכנו עם חגור ותרמילים

זאת אכן אותה הארץ זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה. ומתחת לאספלט לבנייני הראווה מסתתרת המולדת ביישנית וענווה

קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה

זהו שירו הידוע של יורם טהר לב , בלחנו של יאיר קלינגר, אשר נכתב בשנות ה-80 בעת

חידוש הלהקות הצבאיות.  השיר מנסה לעודד אותנו להכיר את הארץ ברגליים. [ מספר שנים מאוחר יותר, ”שופץ” השיר כדי להתאימו ל-”עידן החדש”: קום והתעלף בארץ/ סע בוולבו החדיש/ וודאי תפגוש בדרך/ איזה ג’יפ עם נובוריש…] מקור המילים הפותחות את השיר לקוח מתוך פרשתנו:קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:

        (בראשית פרק י”ג פסוק י”ז )לפני שננסה להתעמק בתוכן משפט זה, נשים לב לעובדה, שכותב השיר הוסיף וו החיבור למלה הִתְהַלֵּךְ שאינה מופיע בפסוק המקורי. אולי במטרה להיטיב את ניגונו של השיר, או שמא, לתת משמעות מיוחדת לפעולת הקימה לפני ביצוע ההליכה, ואולי, בלא משים וללא כוונה נסתרת…
משפט זה נאמר לאברהם אבינו לאחר שנפרד מלוט, בן אחיו. בפסוקים שלפני כן מבקש הבורא מאברהם להביט “צָפֹנָה וָנֶגְבָּה [דרום] וָקֵדְמָה [מזרח] וָיָמָּה [מערב]” (שם, פסוק י”ד) ואח”כ מבטיח לו ולזרעו, את הארץ: “כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם” (פסוק ט”ו)מדוע מחויב אברהם ללכת לאורכה ולרוחבה של הארץ? מדוע הקדוש ברוך הוא מָתְנֶה את מתן הארץ [כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה] בהליכה וטיולים בארץ ישראל? מהי חשיבותה של אותה הליכה שהבורא נותן לה מקום כה משמעותי? ניתן לתת מספר משמעויות:

אם כן, אנו רואים שיש ערך גדול מאוד בהליכה, בטיול, בהכרת הארץ לאורכה ולרוחבה. לצערנו, טיולים במסגרת בתי ספר כיום, והשהות בטבע, נתפסים כהפוגה בלימודים ולא כשיא חינוכי שבו באים לידי ביטוי ערכים שקשה להתייחס אליהם במסגרת הפורמאלית.

?מהו המסר
רצוי מאוד לעודד ולחזק את ילדינו להשתתף בפעילויות אלו. לנסות ולהניא ילדים המעדיפים ”שקט ומנוחה בבית”, או שעות שוטטות בפייסבוק, ולגרום להם לקחת חלק בטיולים ובסיורים ברחבי הארץ. אם ניצור אווירה כזו במסגרת המשפחתית המצומצמת, ע”י יציאה לטיולים בחופשות ובחודשי הקיץ, הרי שיהיה אך טבעי לילדים להשתתף בפעילות דומה במסגרת בית הספר/תנועת נוער וכדו’. גיוון הטיול  עשוי להביא לתוצאות בתחומים רבים. למשל, הכנת ארוחה ערב בשטח תעודד לקיחת אחריות [כל אחד אחראי על הכנת תבשיל מסוים]. סבלנות [לחכות עד שהאוכל מוכן] וסובלנות [לכל השותפים במאמץ הגסטרונומי] ועוד. לימוד פרק תנ”ך בִּמְקום האירוע של סיפור המעשה תקרב למורשת ישראל. הגדרת אתגרים, השתתפות בחידונים וכדו’ יוסיפו מתח ועניין רב לטיולים.

מסע בטבע מהווה כיום גם כלי טיפולי. [למשל, ע”י התמודדות עם אתגרים כגון קשיים פיזיים או קשיים מנטאליים].
.”ננסה לקיים בעצמנו את הציווי:  “קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה