הרב דרור ברמה, בעבר ראש כולל תשס”ה

בפרשתנו מתארת התורה את בגדי הכהונה, ובתוכם את פרטי המעיל של הכהן הגדול. המעיל היה עשוי תכלת ובשוליו פעמוני זהב ורימונים. בסוף התאור מצווה התורה : וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַעקוֹלוֹבְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה’ וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת: – פעמוני הזהב והרימונים נועדו בכדי שבכניסת הכהן לקודש ישמע הצלצול, ומדגישה התורה שאם נכנס הכהן לעבוד ללא הבגדים והמעיל המצלצל חייב מיתה.

בדרך כלל, אנו רגילים לעבוד את ה’ בענווה וצניעות. “עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך”. בגדי הכהן הגדול מפוארים ונעשים לכבוד ולתפארת, מכיוון שכך אנו מדגישים את הכבוד שלנו לעבודת ה’. צלצולי הפעמונים אינם נראים כשייכים לעניין זה, כי הרי לא מצלצלים בפעמון לכבוד ה’ או לזמן התפילה, אלא בכל עת שהכהן היה הולך היו הפעמונים מצלצלים. כיצד צלצול זה מתקשר לכבוד שמיים?

המפרשים התקשו בדבר והיציעו אפשרויות שונות. הרמב”ן ואחרים ראו את הצלצול כדרך להודיע לה’ על בואו בכניסתו, ככבוד הנוקש בדלת המלך, ולהודיע לכהנים ביציאתו, לכבוד הכהן הגדול ועבודתו.

הנצי”ב ואחרים פירשו את הפעמונים כתזכורת לכהן בפני מי הוא עומד, בדומה לתפקיד הציצית אצל הישראל.

הגמרא בירושלמי (מסכת יומא דף לח) מביאה פירוש שנראה על פניו תמוה: “האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה – זוגי המעיל. והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו – יבא קול ויכפר על קול”

לשון הרע היא עבירה שבין אדם לחבירו. היינו מצפים שכפרתה תהיה קשורה בהטבת היחסים עם החבר. כיצד מכפר צלצול הפעמונים על הארס החברתי שבלשון הרע?

התשובה היא: חז”ל מלמדים אותנו פרק עמוק וחשוב בתפיסת הקולות והתקשורת שסביבנו. התרגלנו לכך שמעשים רעים, חריגים ומוזרים, נוסקים מייד לראש מצעדי הרייטינג. סתם אדם שהולך לעשות מעשה טוב, הולך בשקט, לא מציק ולא דורס אף אחד בדרך – אינו אייטם, תשומת הלב הציבורית אינה מופנית כלפיו. אנחנו עוברים לידו מבלי משים ולא מסובבים את הראש.

דוגלאס אדאמס כתב פעם אמירה כואבת על מה שנשמע בחברה המודרנית :

Nothing travels faster than the speed of light, with the possible exception of bad news, which obeys its own special laws.

הרייטינג הגבוה של הרוע, מסייע בידו להיות גורם משפיע ומכוון של המציאות. לתיקונה של תפיסה זו, נושא עובד ה’ הגדול בעם ישראל מעיל עם פעמונים. כל צעד, כל תנועה של האיש משמיעה קול. זהו החינוך שלנו לראות את האמת העמוקה מתחת לריצודי החדשות. הקולות של כל התנועות הקטנות, השקטות של עובדי ה’, חזקות יותר ופועלות יותר מכל הלשונות הרעות הממלאות את חללו של עולם בשאונן. יבוא קול, ויכפר על קול.

ונזכה לראות ולשמוע כולנו את קול ה’ בכח ובהדר, בגודל ובקוטן, ובפעמוני מעילו של כהן גדול.