הרב חגי רביב
ראש כולל לשעבר בקליבלנד (תשס”ט-תש”ע)
כיום מכהן כראש בית המדרש בישיבת שערי מבשרת ציון
עם שובו של אברהם אבינו ממלחמתו עם ארבעת המלכים יוצא לקראתו מלכי צדק מלך שלם כפי שמתאר לנו הפס’ “ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא-ל עליון”
המפרשים במקום עמלו להסביר מדוע דוקא לחם ויין ? רש”י אף מביא כאן שני פרושים אחד על דרך הפשט -שכך היה נהוג לעשות למי שחזר מעורכי המלחמה. וכן על דרך הדרש מביא רש”י מדרש אגדה שרמז הוא בזה על המנחות והנסכים שיוקרבו באותו מקום (בית המקדש) על ידי בניו של אברהם.
יתכן שניתן גם להציע פרוש נוסף מתוך הסתכלות כוללת יותר בפרשה.
הרש”ר הירש בפרושו לתחילת פרק י”ד עומד על הנקודה המפתיעה שבשטח הקטן של ככר הירדן מוצאים אנו בפרשתנו חמישה מלכים. מספר גדול כל כך במיוחד אם נשווה אותו לארבעת המלכים שאיתם נלחמו חמשת המלכים הללו : מלכי שנער- בבל, עילם – מדי ,גויים שודאי כפי ששמו מעיד עליו מלך על כמה עמים.
חוסר הסימטריות הזאת, איך במקום כל כך קטן מוצאים כמות כל כך גדולה של מלכים לעומת כמות המלכים השולטים בשאר העולם העתיק כולו, מוסברת על ידי הרב הירש כנובעת מעושרם הרב של ערי הכיכר. היות ואומה עשירה שכל מעייניה בנוחיות ועושר תעדיף הרבה פעמים “לשלם” בכסף ובהמלכת מלך ובלבד שימנע ממנה הצורך להטריד את שלוותה בצורך לדאוג לענינים טריטורילים או ציבוריים. וכלשונו של הרשר”ה: “כך נבין שכל עיר קטנה בככר העשירה היה לה מלך משלה :כך פטרו עצמם מעול המחשבה והדאגה לצרכי הכלל.” זאת אומרת הצורך והרצון לחיים נוחים מונע מהאדם את הנכונות להתאמץ ולהאבק למען הכלל גם במחיר שלילת החופש הפוליטי והמדיני שלו.
מנגד בקיצוניות הגמורה עומד אברהם אבינו. אברהם שזה לא מכבר קיבל מהקב”ה את ההבטחה “קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה” ולמרות זאת לא זו בלבד שאינו שוקט על שמריו ושאינו נח מבלי להטריד את שלוותו, אלא יוצא הוא למלחמה באותה הארץ. ולא בשביל עצמו הוא יוצא אלא בשביל לוט בן אחיו. והדברים אף מתווספים להתמודדות הנכונה לו בעזיבת הארץ למצרים בשנות הרעב ובמה שעוד עתיד לעבור עם קנייתה בשעה שיבוא לקבור את אשתו.
אברהם אבינו מבטא את המסר שגם מי שזכה לקבל מתנתו של מקום עדין אינו פטור מלעמול להפוך את המתנה לשלו על ידי מאמץ מסירות נפש והאחריות שלו עליה. מתוך הבנה שרק עם השלמת האדם ונכונותו להאבק בשביל מתנות הא-ל הוא זוכה להיות שותף לבורא ולהפוך את הארץ לנחלתו.
אולי זה המסר שבה לבטא מלכי צדק בראותו את אברהם חוזר מהמלחמה. הוא מוציא לפניו לחם ויין. שמעתי מידידי הרב יואל כהן מירושלים שקל לשים לב שלחם ויין הם שני הדברים שבהם אדם לוקח את המתנה שקבל ישירות מהקב”ה : “החיטה והגפן” ובמעשיו ועמלו הוא הופך אותם לדבר משובח יותר עד כדי כך שנתקנה ליצירתו ברכה מיוחדת . ואם כן אולי זה פשר המתנה המיוחדת של מלכי צדק אשר מבטאת את המסר שבהתמודדותו של אברהם הוא זוכה להיות שותפו של הקב”ה המעלה ומשבח את נחלת אלוקים נחלתו הוא .ודוקא מתוך ההתמודדות וההקרבה תבוא ברכה לנחלתו.
וכדבריו הנפלאים של המדרש גאולת בניו של אברהם:
“ויחלק עליהם לילה… אמר הקב”ה אביהם פעל עימי בחצי הלילה אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה, ואימתי במצרים שנאמר ‘ויהי בחצי הלילה וה’ הכה כל בכור’…” (בראשית רבה ,מ”ג)