בית ביאליק הינו אחד הבתים ההיסטוריים והמוכרים בעיר תל אביב. הבית תוכנן על-ידי האדריכל יוסף מינור, ונבנה עם הגעתו של חיים נחמן ביאליק לארץ ישראל בשנת תרפ”ד – 1924, תוך מעורבותו המלאה של המשורר בתכנון הבית ובעיצובו. מבנהו האדריכלי המרהיב, עיצוב פנים הבית, התאמת הצבעים המוקפדת והגן שטיפח המשורר במו ידיו, האצילו על סביבתם מעין תחושה ממלכתית היאה למקום משכנו של המשורר הלאומי. לאחר פטירתו בשנת 1934 שימש הבית את אגודת הסופרים העבריים, ואת אגודת בית ביאליק שמתפקידה היה לשמר את המקום. עם השנים הפך הבית לספריה לילדים עד ששופץ ב-1980 והפך למוזיאון.
בקומה התחתונה של הבית נמצא ארכיון בית ביאליק. הארכיון מאגד את מכלול יצירתו ופועלו התרבותי והלאומי של ביאליק: כתבי יד נדירים, קטעי שירים, סיפורים, מאמרים, נאומים, תעודות ועוד.
חיים נחמן ביאליק, אשר נחשב למשורר הלאומי של המדינה, נולד בעשרה בטבת תרל”ג – 1873 באוקראינה. ילדותו הייתה קשה: הוא התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו הקפדן. גם זיכרונותיו של אביו, אשר ניהל בית מרזח, גרם לו לאי נוחות שבאה לידי ביטוי בכתיבתו של ביאליק גם שנים רבות לאחר מכן.
ביאליק למד בישיבת וולוז’ין – אם הישיבות – והתבלט שם על שליטתו בשפה העברית, יכולות הביטוי שלו, ובמיוחד הכתיבה שלו.
ביאליק החליט לעזוב את הישיבה, יחד עם התלמידים רבים אחרים, לאחר פרוץ סכסוך בין ראש הישיבה הנצי”ב לבין התלמידים על מינוי בנו של הנצי”ב הרב חיים ברלין לראשות הישיבה.
לאחר עוזבו את הישיבה עבר לעיר הגדולה ולמרכז התרבות – אודסה. שם זוהה כבעל כישרון כתיבה יוצא מגדר הרגיל, ובהמלצת אחד העם החל לכתוב עבור מספר עיתונים וכתבי עת למשך עשרות שנים.
לאחר פוגרום קישינב נשלח לסקור את הקהילה ואת הזעזוע שעבר עליה ובחזרתו כתב את אחת היצירות המפורסמת ביותר שלו “בעיר ההריגה” – פואמה חריפה באופן בלתי רגיל עם האשמות קשות כלפי הפורעים, היהודים והא-ל.
כאמור, ביאליק עלה לארץ בשנת תרפ”ד אך כעשור לאחר מכן חלה בסרטן ונסע לווינה לעבור ניתוח שנכשל וגרם למותו. ארונו הובא לארץ ובהלוויתו השתתפו כ-15% מהיישוב היהודי דאז!
מעבר לעשרות שירים, כולל שירי הילדים, המוכרים לכול – ביאליק גם חידש מספר מילים עבריות, כגון מטוס, תגובה, מצלמה, מענק, פריון, ייבוא, ייצאו ועוד מילים רבות.
