בית הכנסת ע”ש רבי יהודה החסיד, המוכר לכולם בשם “בית כנסת החורבה” הוא מעל לכל סמל לחיים היהודיים בעיר העתקיה במאות השנים האחרונות.
אין בהירות מוחלטת בנוגע להיסטוריה המוקדמת של בית הכנסת. מה שבטוח הוא שבית הכנסת הוקם על ידי קבוצה של יהודים ליטאים, בהובלת רבי יהודה החסיד, והיה כנראה בית הכנסת האשכנזי הראשון בירושלים.
עצם הקמת בית הכנסת הצריכה המון סיעתא דשמיא היות ולפי החוק העות’מני היה אסור ליהודים לרכוש אדמות בירושלים, ולבטח שלא לבנות בתי כנסת חדשים.
רבי יהודה החסיד נפטר במפתיע זמן קצר בלבד לאחר הגעתו ארצה, דבר שהותיר חובות כבדים על קהילה האשכנזית, מה שגרם, בסופו של דבר, לגירושם מחוץ לחומות העיר ולהריסת בית הכנסת. האשכנזים אף נאלצו “להתחפש” ליהודים ספרדים כדי שיוכלו להיכנס לעיר. רק כ-150 שנה מאוחר יותר הצליחו תלמידי הגר”א להסדיר את החובות ולסיים את בניית בית הכנסת. בנייתו הסתיימה בשנת תרכ”ד – 1864. בית הכנסת, אשר תוכנן על ידי אדריכל מוסלמי ודומה מבחינות רבות למסגד, נחשב אז לאחד המפוארים ביותר בארץ. הוא אף זכה להיות גבוה יותר מכיפת הסלע על הר הבית, דבר שהיה חריג ביותר.
בתקופה מסוימת שימש הרב קוק כנשיא בית הכנסת.
ארון הקודש שראיתם בתמונה בעלון הקודם הינו שחזור מדויק של הארון המקורי אשר הגיע מאוקריאנה ונבנה על ידי חיילים יהודים בצבא הצאר. הארון כולל שני קומות, כאשר בקומה העליונה נשמרים ספרי התורה הפסולים המיועדים לגניזה.
בזמן מלחמת השחרור, עוד לפני נפילת הרובע היהודי, פוצץ הלגיון הירדני את בית הכנסת לחלוטין, דבר אשר היווה מבחינתם סמל לסיום ההיסטוריה היהודית בעיר העתיקה. אולם גם לאחר כיבושה במלחמת ששת הימים לא נבנה בית הכנסת מחדש ורק בתחילת המאה ה-21 הוחלט על בנייתו מחדש, בשחזור מדויק של בית הכנסת המקורי. כיום בית הכנסת חזר להיות נקודה מרכזית בעיר עם מאות מתפללים, לומדים ומבקרים.
