הרב שלמה קרליבך זצ”ל נולד בשנת תרפ”ה – 1925 בברלין לשושלת רבנית מפוארת.
המשפחה התגלגלה לאוסטריה ומשם לליטא, שם זכה ללמוד מפי גדולי הדור דאז. לבסוף הוא הגיע לארה”ב, שם למד אצל הרב אהרן קוטלר וממנו קיבל סמיכה לרבנות. קרליבך התעניין יותר ויותר בקירוב יהודים רחוקים, במיוחד במהלך שנות ה -60 וה -70 עם תרבות ההיפי אשר יצר ניכור אצל צעירים יהודים מכל מה שנראה כמו מסורת ושמרנות.
הוא החל את הקריירה שלו כשליח של הרבי מלובביץ, אבל חרג מגבולות הפרשנות המחמירה של ההלכה ועל כן הוחרם מתנועת חב”ד.
הוא הראה לדור ההיפי, שהרבה מן האידיאלים שלהם הינם בעצם ערכים יהודים. קבוצת חסידים התרכזה סביבו הן בארה”ב והן בישראל. מאוחר יותר המיקוד שלו והשפעתו עברו מעבר לחוגים ההיפיים והוא נקשר עמוקות למאבק למען יהודי ברית המועצות. השפעתו על הציבור הרחב הורגשה בעיקר בסגנון התפילה המיוחד, המשלבת מוזיקה ככל שניתן. הרב קרליבך נפטר בשנת תשנ”ה בטיסה לקנדה והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים. במהלך חייו תרם כמעט את כל רכושו לצדקה כך שנפטר חסר-כל.
לאחר מותו השפעתו גדלה יותר ויותר וכיום ישנם מאות רבות מנייני קרליבך בעולם כולו, מלבד העובדה כי כמעט כל בתי הכנסת מכל הזרמים והעדות משלבים ניגוני קרליבך בתפילותיהם. יותר מכל דבר אחר מוכר המשפט והשיר שלו “עם ישראל חי!”
