קבר יוסף הצדיק ממוקם במקום קשה מאוד מבחינה בטחונית – צפון מזרחית לעיר שכם ובסמוך למחנה הפליטים בלאטה.
סיפור קבורתו של יוסף כפי המסופר בספרים בראשית, שמות ויהושע הינו ייחודי. כידוע יוסף ביקש שכאשר בני ישראל ייגאלו, שעצמותיו יובאו לקבורה בארץ ישראל. לפי המדרש היה זה משה שנשא את הארון במהלך הנדודים במדבר. יוסף נקבר בשכם היות ואביו, יעקב אבינו, הנחיל לו את שכם כתוספת על הנחלה לבניו, אפרים ומנשה.
זיהוי המקום המצולם עם קברו של יוסף הוא קדום מאוד. ראשוני הנוסעים בארץ הקודש זיהו את קבר החשוב בקרבת העיר שכם כקברו של יוסף ומסורת זו נמשכת עד ימינו.
בעקבות כך הקבר נתפס כמקום קדוש גם עבור הנוצרים והמוסלמים. לאחר כיבוש האזור במלחמת ששת הימים השאירה המדינה את הטיפול של המקום בידי משפחה מוסלמית אשר שלטה במקום לפני כן. ב-1982 הוקמה ישיבת עוד יוסף חי במתחם עצמו. כבר בזמן האינתיפאדה הראשונה הותקף המתחם פעמים רבות באלימות יוצאת דופן. בשנת 1996 נרצחו 6 חיילים שניסו להגן על המתחם. פעמים רבות חולל המקום לחלוטין, כולל שריפת, זרקיות אשפה וצביעת הכיפה בירוק.
לפי הסכמי אוסלו המתחם והדרך המובילה אליו נחשבים כמובלעות ישראליות עמוק בתוך שטח בשליטה פלסטינית.
יחד עם מערת המכפלה והר המוריה, חלקה זו הם המקומות היחידים בארץ ישראל עליהם מסופר בתנ”ך שנקנו בכסף מלא.
