קרב עמק הבכא הוא מסמליה המפורסמים ביותר, והחיוביים יחסית, של מלחמת יום הכיפורים.
אזור זה, בצפון רמת הגולן, ליד העיר הסורית הנטושה קוניטרה, אמור היה להיות מקום ההבקעה של הכוחות הסורים בגלל הנוחות למעברי כוחות משוריינים. הסורים שלחו לשם את עיקר כוחותיהם. צה”ל, אשר ידע זאת מראש על פי הערכות אסטרטגיות ומודיעין, נערך עם עיקר כוחות ההגנה שלו באזור זה, דבר שבהחלט הוכיח את עצמו במהלך המלחמה.
זהו בעצם האזור היחיד בו ההגנה של כוחות הסדיר עמדה באופן מלא, ללא הבקעות של האויב. זאת לעומת דרום רמת הגולן והחזית בסיני אשר נבקעו, והצליחו לסלק את כוחות האויבים רק בעזרת כוחות המילואים של צה”ל לאחר מספר ימים.
זו אחת הסיבות למה קרב זה הפך להיות מפורסם כל כך, עם מספר ספרים וסרטים שיצאו לאור. סיבה נוספת היא המג”ד של אחד מגדודי השריון שלחמו בקרב זה: אביגדור קהלני, מפקד גדוד 77, מגיבורי המלחמה ההיא, אשר הצליח להחזיק את החזית עם כוחות סדירים בלבד.
לאחר המלחמה הוא זכה לעיטור הגבורה עקב תפקודו בקרב זה. לימים נכנס לתחום הפוליטי ואף כיהן כחבר כנסת.
הקרב ארך כ-4 ימים כאשר 150 טנקים ישראלים לחמו נגד 470 טנקים סורים. במהלכו אבדו לצה”ל כ-70 כלי רכב משוריינים לעומת כ-500 משוריינים סורים שהושמדו. לאחר הבלימה יצאו הכוחות להתקפת נגד וכבשו שטח של כ-400 קמ”ר.
הקרב מסמל מבחינות רבות את המלחמה כולה: הפתעה גמורה, קרבות קשים נגד כוחות אויבים עודפים בהרבה, עם נפגעים רבים לכוחותינו, בלימה ויציאה להתקפת-נגד מוצלחת.
