מתחם נבי שועייב הנמצא בגליל סמוך לכפר חיטין, הינו אתר מרכזי מאוד בדת הדרוזית.
לפי התפיסה המוסלמית והדרוזית הנביא שועייב הינו לא אחר מאשר יתרו, חותן משה.
במסורת הדרוזית הנביא שועייב עזר לסאלח-א-דין בכיבוש ארץ ישראל ובדרך זה נתגלה מקום קבורתו שנשמר כמקום קדוש עבורם ועבור המוסלמים לאורך הדורות.
במהלך המנדט הבריטי נעשו מאמצים להרחיב את המקום ונתגלו מחלוקות בין ההנהגה המוסלמית לזו הדרוזית לגבי הבעלות על המקום. לאחר קום המדינה “פסקה” הממשלה לטובת הדרוזים אשר מחזיקים בבעלות על המקום עד היום.
בעשורים האחרונים זכה המקום לפריחה: נוספו חדרים רבים לאירוח המבקרים, נסלל כביש גישה חדש, הותקנו מערכות חשמל, מים ועוד. במקביל נקבע תאריך קבוע בחודש אפריל בו הדרוזים עולים אליו לרגל לחג של 4 ימים.
נוסעים יהודים רבים במהלך המאות ה-13 וה-14 ביקרו במקום ואכן זיהו אותו כקבר יתרו. חלקם אפילו טענו למקום קבורת ציפורה אשת משה בקרבת מקום.
דמותו של יתרו בקוראן נתפסת ככזו שהביאה את אמונת הא-ל האחד למדין.
ישנה גם מסורת הטוענת שאלישע בן אבויה, המכונה “אחר” – קבור גם הוא במתחם זה. אלישע אשר היה חלק מרכזי מחבורת התנאים בדורו של רבי עקיבא, אשר כפר בכל ועזב את דרך התורה והמצוות ומסיבות אלו קברו לא מצוין.
