בית החולים רמב”ם בחיפה הוקם בשנת תרצ”ח – 1938, אולם ההיסטוריה שלו מתחילה מוקדם יותר.
מיד לאחר הגעת הכוחות הבריטים לחיפה תחת פיקודו של הגנרל אלנבי הוקם בית חולים צבאי. בית חולים זה הלך והתרחב כדי להוות מענה לאוכלוסיה הגדלה של חיפה (שכפי שציינו לפני מספר שבועות, בשלב מסוים עלתה על אוכלוסיית תל אביב).
לקראת מלחמת העולם השניה, כאשר החשש ממלחמה גדולה כבר היה ממשית, ומתוך הבנה שחיפה נמצאת בנקודה מאוד אסטרטגית מבחינה גאו-פוליטית, הורחב בית החולים משמעותית ונבנה במיקומו הנוכחי, בשכונת בת גלים, קרוב מאוד לנמל חיפה ולטכניון.
רק שנים לאחר מכן בשנת תשכ”ב – 1952 נקרא בית חולים על שמו של עמוד התורה שבעצמו היה רופא – הרמב”ם. היה זה יוזמתו של שר הבריאות דאז, ד”ר יוסף בורג ז”ל, אשר התכוון בהתחלה לקרוא לבית החולים מיימונידז (Maimonides), כפי שנקראים בתי חולים רבים בעולם, אולם השתכנע לבסוף לאמץ את השם העברי.
כיום בית החולים הינו הגדול ביותר בצפון הארץ והיחיד הנותן שירותי רפואה שלישוניים – דהיינו טיפולים של רופאים מומחים עם הכשרה ספציפית מאוד לבעיה נקודתית. בית החולים הינו אוניברסיטאי ולכן מקדם רבות את המחקר והפיתוח. מכשיר ה-CT-PET אשר שילב בין 2 טכנולוגיות איתור והדמיה פותח במידה רבה ברמב”ם והיווה אחד הפיתוחים המשמעותיים ביותר בגילוי ואיבחון סרטן.
לאחר התקפות מלחמת לבנון השנייה בית החולים עבר תהליך עצום של מיגון, החל ממיגון חדר המיון ולאחר מכן בנייה של חניון תת קרקעי עצום שיכול ביום פקודה, חס ושלום, לקלוט 2,000 מיטות עם כל העובדים, התשתיות והציוד הנדרשים. זהו בית החולים התת קרקעי הממוגן הגדול ביותר בעולם.
