נצרת

מבחינה מסוימת אפשר להגיד על העיר נצרת רחוק מן העין רחוק מהלב. מעט מאוד יהודים מהארץ או מחו”ל מבקרים בה, היות ובפועל היא עיר ערבית (הגדולה ביותר בישראל) והיות והיא מקודשת לנצרות.

אולם לעיר חשיבות היסטורית רבה. העיר מיושבת מזה אלפי שנים. במקום התגלו שרידים להבערת אש, כלי חרס, עצמותיהם של שלושה-עשר בני-אדם ועצמות בעלי חיים, אשר העידו כי המקום שימש הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, וכעיר מגוריו של ישו ושל הוריו היא הפכה לאחת הערים המרכזיות ביותר לעולם הנוצרי כולו.

עם זאת ישנם היסטוריונים הטוענים כי נצרת לא הייתה מיושבת בכלל בתקופת ראשית הנצרות. אין כל אזכור עליה בתנ”ך, בתלמוד או בכתבי יוספוס פלביוס, ולכן לשיטתם מדובר בשיבושים בתרגומים ליוונית, וכי “ישו מנצרת” אינו מן העיר נצרת, כי אם נצר לבית דוד.

עם זאת מפתיע לגלות שרק שלושה אפיפיורים ביקרו בה מאז ומעולם: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.